יש לי בעיה שקצת מפריעה בעניין ברכות/תפילות: משפחתי לא כל כך אוהבת את הדרך בה אני מברך או מתפלל: לפעמים כשאני מברך קצת בקול אז אחי מעיר לי על כך ודורש שאשתוק או אברך יותר בלחש וזה קשה. יש לי עוד בעיה בקצב התפילה שלי: אני מתפלל באיטיות וזה נובע מכך שאני מדקדק באמירת המילים או בגלל שאני מכוון בתפילתי. אם זה קורה בשבתות: אני מפסיד את הקידושים ואני נאלץ לקדש ולאכול לבד. כשאני מתפלל בבית הכנסת אני נאלץ להמשיך בתפילתי בזמן קריאת התורה (בשחרית ומנחה). כמובן שגם על המקרים הנ"ל מעירים לי רבות. כיצד עליי לנהוג?

באופן כללי אתה לא מתפלל בפני אחרים, התפלה היא בינך לבין קונך. אתה לא צריך לחשוש ממה שלועגים לך אולם מצד שני אתה צריך להתאמץ שלא לבלוט ובוודאי שלא לעשות דברים שמבליטים את ההתנהגות שלך. כדאי להשתדל להבליע את מעשינו אפילו במחיר מעלתנו המקומית. לכן בנוגע לאמירת ברכות בקול, באמת תשתדל שבמקום שיש אנשים אחרים שמתפללים שלא תתפלל בקול משום שזה מפריע להם. גם בנוגע להגעה בזמן לקידוש, כדאי שתתפלל במנין מוקדם יותר או שתדלג על חלקים שניתן לדלג עליהם. כל טוב