שלו’ וברכה, זכיתי להיות בקשר עם בחורה מבוגרת רווקה קשת יום, שנראה לי שיש לה איזה תסביך (לא זוכרת איך קוראים לו בשפה מקצועית) שהיא מאשימה את כל העולם בצרות שלה. גם אותי היא היתה מאשימה (באמת על לא עוול בכפי) על כל מיני דברים ובכל זאת המשכתי להיות איתה בקשר, לבוא לבקר אותה, לחזק אותה ולעודד אותה כמה שיכולתי. כל זאת, במשך שנים, למרות שזה היה קשה לי נפשית. באיזה שהוא שלב עברנו דירה אבל המשכתי להיות איתה בקשר טלפוני וכן כשהיינו מגיעים לעיר שבה היינו גרים, הייתי באה לבקר אותה. ב"ה נפקדתי אחרי שנים לא מעטות של נישואין. כשכבר לא יכולתי להסתיר זאת והייתי אמורה לבוא לבקרה, אמרתי לה שאני בהריון. היא התפרצה עליי ואמרה לי שבזכות זה שאני מכירה אותה נפקדתי, והמון אנשים קיבלו ישועות בגלל ולא דואגים לה לשידוך. וכך גם אני, בזכותה נפקדתי אבל אני לא דואגת לה לשידוך (האמת היא שממש לא היה לי שום רעיון למישהו שיכול להתאים לה בגלל המצב המיוחד שלה...). מאוד נפגעתי ממנה ונעצבתי אל לבי על דבריה. מאז לא התקשרתי אליה. פחדתי שהיא שוב תתפרץ עלי והאמת היא שכבר לא היה לי כוח לקשר איתה. אחרי כשנה וחצי ליבי נקף אותי והתקשרתי אליה. התנצלתי שלא הייתי בקשר ואמרתי לה איזה תירוץ שניסיתי להתקשר כמה פעמים אך לא הצלחתי להשיגה (מה שלא היה נכון, אך שיניתי מפני השלום, כדי להמעיט את הפגיעה). היא בקושי ענתה לי והשיחה הסתיימה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי (פשוט כי היא לא ממש דיברה ולא נענתה לנסיונות פיתוח השיחה שלי). מאז עברו כמעט ארבע שנים ומדי פעם אני מהרהרת האם התנהגתי בסדר? האם אני צריכה לחזור בתשובה על ניתוק הקשר? (אציין עוד שמבחינתי באמת שכבר אין לי כח להיות איתה בקשר). תודה רבה

את לא צריכה להיות איתה בקשר. יפה מצידך שבעבר השתדלת לסייע לה. אך מעתה ופי מה שאת מתארת עדיף לא לשמור על קשר.