איך שהבנתי בין השורות, זה בעיקרון חילוק בין האשכנזים לספרדים, האשכנזים אומרים א-לוקים עם קוף, והספרדים אומרים עם ה"א, (למשל הראשל"צ הרב ניסים). זה נושא שהעסיק אותי, מה המקורות להימנע מהזכרת שם אלו-קים? האם זה כמו שם א-דני או פחות? למשל, שמעתי שהרבי מליובאוויטש זצ"ל הקפיד שאפילו לגבי אלהים אחרים לומר אלוקים, וכן לגבי מלאכים. רציתי לדעת מה דעת הציונות הדתית בנושא, לא רק לגבי כתיבה אלא גם לגבי האמירה. תודה רבה.

לא ידוע לי על מחלוקת בהלכה. אין להזכיר שם שמים לבטלה אך לצורך, כגון: בשעת לימוד, מותר. אומנם יש נוהגים שגם לצורך לימוד אינם מזכירים שם.