ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- משפחה, ציבור וחברה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
שאלה
שלום רב
בצעירותי בישיבת י-ם לצעירים שאלתי את מרן הרב שפירא זצ"ל בעניין העתקה של קלטות ובהן שירי קודש. אדגיש כי בתקופה זו - לפני 15 שנה, עוד לא היה אינטרנט מפותח, וגם לא MP3, כך שסברת ’זוטו של ים’ לא רלוונטית.
ואמר לי כך: הם (היוצרים) לא יודעים כמה זכויות יהיו להם על ידי כך בעולם הבא, ולכן הם מגבילים את ההעתקה. אבל זה מותר, וזה זכות להם. וזה כדאי הרבה יותר מכמה שקלים שמוכרים את הקלטת. (זה לא ציטוט מילה במילה, אלא עניין). עד כאן דבריו.
ולענ"ד נראה שההבנה היא שאכן זכות ממונית ממשית אין כאן אלא רק דין מוסרי של בין אדם לחברו. ולכן, אם יש כאן ממש ’זכין’ אין יותר בעיה מוסרית וזה מותר ללא פיקפוק. להיפך - זה ממש כדאי להם. כדאי אולי לברר עם תלמידיו המובהקים את הדיוק בפרטים. שמעתי את הפסיקה הזאת בתור שמועה מכמה כיוונים, וכאמור - ציינתי כאן מה ששאלתיו בעצמו.
אשמח לתגובתכם! יישר כח!
תשובה
שיטתו של מרן הגר"א שפירא זצ"ל בעניין זכויות היוצרים אינה ברורה. העדות שלך לגבי דבריו היא נכונה וכן מעידים אחרים ששמעו מפיו דברים דומים במהלך השנים, אולם לפתע בערוב ימיו הופתעו בני משפחתו ותלמידים שהיו קרובים אליו לשמוע ממנו התבטאויות הפוכות (ועל כגון זה איתא בגמרא (ביצה כד ע"ב): "אמר רב: לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת. דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעתא. באורתא אמר: מותרין באכילה, בצפרא אמר: מותרין לקבל. אנא דהואי בי מדרשא - הדרי בי, לוי דלא הוה בי מדרשא - לא הדר ביה").
עדות מכלי ראשון שמעתי מאחי הרב יהונתן אביב, שהיה קרוב לרב שפירא בשנים האחרונות ואף הוציא לאור ספרים וחוברות מכתביו (כגון: מורשה, מורשה למועדים, שיחות למועדים ועוד), הוא מעיד שכל השנים שמע ממנו שנוטה להתיר כדבריך, ובשנים אחרונות לחייו נכח בעת שהתבטא בחוג משפחתו לאסור מנימוקים שונים (כמדומה שאמר לשון גזל או פגיעה בפרנסה וכן איסור מצד ואהבת לרעך כמוך, אך אינו זוכר במדוייק).
לצורך הכנת הספר "ביכורי אביב" שוחחתי עם בנו, ראש ישיבת מרכז הרב הרה"ג יעקב שפירא שליט"א, בכדי לברר את שיטתו של מו"ר אביו זצ"ל בעניין זכויות יוצרים ואמר לי שאינו יודע לומר דברים ברורים בזה. לכן, למעשה אין להתחשב בדעת הרב שפירא כי איננו יודעים לומר מהי בדיוק דעתו.
דבר אחד אנו כן יודעים לומר בוודאות, שהוא לא הסכים לראות את האינטרנט כ"זוטו של ים", ודחה את הסברא להשוות בין שני העניינים ולדעתו אין להתיר העתקות מסיבה זו, כך אמר לי משמו בנו הרה"ג יעקב שפירא שליט"א, וכמופיע בספרי ביכורי אביב (עמוד 234 הערה 73 עיין שם), ובכך מצטרפת דעתו לדעת רוב הפוסקים שלהלכה אין לאינטרנט גדר "זוטו של ים".
הרב ניר אביב
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר






















