הקב"ה ברך את אברהם אבינו ע"ה בברכת "ושמתי זרעך כעפר הארץ וכחול הים אשר לא יספר מרוב". אני עומד ותוהה, מביט סביב ומתבונן מרחוק ומקרוב ברחבי תבל, ואני תמה האם ברכה זו אי פעם התקיימה או עתידה להתקיים? והלוא עם ישראל כיום בכל העולם מונה סך הכל פחות מ-15 מיליון בעוד יתר העמים על פני תבל מונים למעלה מ-5 מיליארד נפש. מאות מיליוני סינים, מאות מיליוני מוסלמים, מאות מיליוני הודים, ואיפה אנחנו שהתברכנו בברכה - אשר לא יספר מרוב??

לשואל שלום, ב"ה זכינו שברכה זו התקיימה בנו. התנ"ך מעיד על כך מספר פעמים. בספר דברים (א, י) נאמר: "ה' אֱלֹקֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב". וכבר שאל שם רש"י: וכי ככוכבי השמים היו באותו היום, והלא (באותה העת) לא היו אלא ששים ריבוא? מתרץ רש"י שכוונת הכתוב לומר שישראל משולים למאור היום ולכוכבי הלילה, שיהיו קיימים לעולם כחמה, וכלבנה וככוכבים. בימי שלמה נאמר (מלכים א' ד, כ): "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב". מובן שהכוונה בביטוי זה היא לריבוי גדול, ואין צורך בספירת גרגרי החול כדי להיווכח אם הבטחה זו קויימה, אם לאו. כדאי לראות בהקשר זה גם דבריהם של אור החיים הקדוש ורש"ר הירש על ספר דברים (שם). בברכה נאמנה