במחילה מכבוד תורתו, השאלה שנשאלה באתר מוזרה ביותר, שהרי "כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים" הוא כן פסוק, ויותר מכך, הוא פסוק המופיע פעמיים בתנ"ך! ישעיהו ב’, ג’: (ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים: (ג) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלם: (ד) ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה: מיכה ד’, ב’: (א) והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה’ נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים: (ב) והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה’ ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלם: (ג) ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה: אם כבר המעניין הוא איך שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד (או שמא מיכה מצטט את ישעיהו ומרחיב את נבואתו?), וההבדלים הקלים שביניהם, כמו ההחלפה בין "עמים" ל"גויים". תודה רבה לרב!

שלום וברכה, השאלה נכתבה על ידי השואל והרב רק התייחס לעיקרון שבשאלה. בברכת התורה, https://WWW.Yeshiva.org.il