לרב שלום אשמח אם כבד הרב יוכל לענות לי על מספר שאלות שלא הבנתי גם אחרי עיון במפרשים: 1.כאשר ה’ מתאר למשה את הסבל של עמ"י הוא אומר למשה "ראה ראיתי" מדוע יש כפילות בפועל? 2.מדוע לא כתוב במפורש בתחילת פרק ג’ בספר שמות לאיזה ארץ ה’ יביא את עמ"י הוא רק אומר לארץ זבת חלב וכו’ מדוע אין ה’ אומר את שמה של הארץ? 3.מדוע יש חזרה על תיאור הסבל של עמ"י במצרים ,ה’ בפרק ג’ פסוק ז’ מתאר למשה על הסבל ושלושה פסוקים אחרי לפני שהוא ממנה את משה לשליחות ה’ חוזר שוב פעם על הסבל ,מדוע יש חזרה? 4.כאשר ה’ מדבר עם משה בפרק ג’ הוא אומר למשה אני ארד ואציל את בנ"י ממצרים איך זה בא לידי ביטוי הרי ה’ שלח את משה ואהרון שיוציאו את עמ"י מממצרים? תודה רבה על העזרה.

לשואל שלום, שאלה 1 - על שאלה זו השיב בעל "אזנים לתורה" (שמות ג, ז) שמדובר כאן על שתי ראיות: אחת – ראה את האמור בברית בין הבתרים "ועבדום וענו אתם". והשניה – "ראיתי בעני עמי בארץ מצרים" – לדעת אם העינוי במצרים הוא לפי גזרתי אז. ע"כ. שאלה 2 - לפי הנצי"ב, אדרבה, האיזכור "אל מקום הכנעני", שבא שם, בא להזכיר לבני ישראל, שאמנם כעת הכנעני יושב שם, אך אין זו ארצו, אלא רק מקומו הזמני. מובן שדברי השבח הנוספים המובאים שם "ארץ זבת חלב ודבש..." באים להאיר את עיניהם של ישראל בנוגע לצפוי להם בארצם, לעומת מצבם במצרים. מן הראוי לציין שכשהכתוב בא לציין מהיכן עולים בני ישראל (ממצרים), נאמר "מן הארץ ההיא", בלי ציון שמה. שאלה 3 – שאלה זו שואל הרמב"ן (שמות ג, ט), וכה דבריו: "הנה צעקת בני ישראל באה אלי - אע"פ שאמר (בפסוק ז) ואת צעקתם שמעתי, חזר ואמר כי באה אלי, והנה הגיע צעקתם אל כסא כבודי". אור החיים הק' מבאר באופן אחר. לדבריו החזרה על הדברים באה לציין שבעוד ה' מדבר עם משה, באה צעקת בני ישראל מחדש, והצעקה נשמעת לפני ה'. וראה גם דברי הנצי"ב בביאורו "העמק דבר". שאלה 4 - אצטט מן הפסוקים שבהמשך הפרק, מהם עולה, שכוונת ה' באמרו "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא...", אינה, שלא יגאלו ישראל בסיוע של שום שליח. וכך מפורש שם בהמשך: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם... וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם". יחד עם זאת, נכון הדבר, כי ברגע המכריע של גאולת ישראל ממצרים פעל הקב"ה בעצמו, וכדברי בעל ההגדה: "ויוצאנו ה' ממצרים – לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו...". בברכה נאמנה