מדוע נפסק בהלכה שמותר לומר דין תורה בבית המרחץ כדי להפריש אדם מאיסור, הרי אסור לחטוא ואפילו חטא קטן כדי שחברך לא יעבור על איסור גדול וכל שכן כאן שהאיסור שוה ויש אומרים שהוא מן התורה והיה מחניך קדוש!?

מכיוון שהוא לא אומר את הנימוקים, הוא אומר רק מה אין לעשות, לדוג', בשבת: אל תקרע נייר.