במשך הדורות ברוך ה’ רבו פוסקים בעם ישראל... יש הרבה רבנים גדולים שאינם פוסקים.. מנין ניתנה סמכות לפוסק להיות פוסק?

שלום רב, כל מי שלומד סוגיא ומסיק שמעתא אליבא דהלכתא נחשב כפוסק. אדם נהפך להיות פוסק מקובל כאשר הרבנים האחרים מקבלים את הוראותיו וכן כאשר הציבור נוהג על פי הוראותיו. קבלת ישראל את הפסק היא מרכזית בכך שהפסיקה נחשבת כחלק מתורה שבעל פה. יש רבנים שכל עם ישראל קיבל אותם, כגון: רבי יוסף קארו, ויש רבנים שרק מדינות מסויימות קיבלו אותם, כגון: בעל החפץ חיים. במשך הדורות הונהג שלא יפסוק אדם ללא שקיבל רשות מרבו שבדק אותו וראה שיכול לפסוק מכוח תלמודו. זאת נעשה כדי שאדם לא יחליט בעצמו האם הוא ראוי. כך למעשה היום, כל רב מקבל היתר הוראה מרבו או מגדולי הדור שבודקים האם הוא ראוי לפסוק. היום יש את הרבנות הראשית שהיא עורכת בחינות ומאשרת לרבנים שמצליחים בבחינות לפסוק הלכות. כל טוב