- משפחה, ציבור וחברה
- גזל ונזיקין
שאלה
לכבוד הרב שליט"א
לפני זמן מה נסעתי כמורה מלווה עם תלמידים לירושלים ובקשתי מהנהג להוריד את התלמידים במקום קרוב יותר לאירוע שלשם הייתה תכלית נסיעתנו. אמנם הנהג נתבקש בתחילה להוריד במקום הראשון, אך נענע לבקשתי. את הנסיעה הדריך ה"waze "- מורה דרך אלקטרוני, שהיה ברשות אחד המדריכים. והוא הביאנו לרחוב צר בו אוטובוס מתקשה לתמרן (ומכך הנהג חשש). למעשה, על מנת לצאת מרחוב זה היה על הנהג לצלוח חניית רכבים שהקשתה מאוד על הנהג [אין צורך לומר שהנהג כעס עלינו מאוד], בקשתי ממנו לרדת על מנת לכוונו והוא נענה מתוך כעסו, אך ניכר שלא עלי הוא בנה את יציאתו משם.
בנסיעתו אחור שמתי לב כי נכנס הוא באחורי אחד הרכבים וצעקתי לו שיעצור מספר פעמים, אך ללא הועיל ואכן הוא מחץ את הרכב, אמנם קלות, אך תיקון שיצריך פחחות. כאשר התאפשר לו להמשיך, עליתי לאוטובוס לא לפני שלקחתי את מספר הרכב הנפגע [הבעלים לא נכח בארוע].
רק בנסיעתנו חזור כשחמת הנהג שככה, סיפרתי לו את הנזק שנעשה ובידי מספר הרכב. טען הנהג שהוא התייחס רק למראות שיכוונו את נסיעתו ולא אלי ועל דבר הנזק אמר שלא קרה נזק גדול [לבעל הרכב] וזה לא נורא ולא בקש ממני את המספר.
שאלתי היא: מהי מדת אחריותי לנזק? מהי מדת הדין והאם נזקק כאן לפנים משורת הדין? כיצד עלי לנהוג? [ומקווה בכלל שניתן להשיג את בעל הרכב על פי סוג הרכב ומספר זיהוי]
בכבוד רב וישר כח
תשובה
שלום רב,
מצד הדין, וכן לפנים משורת הדין, אינך חייב. אולם יש מצוות השבת אבידה. על פני הדברים, הנהג חייב על הנזק. יש לך מצווה להודיע לבעל הרכב אם אתה חושב שיש סיכוי שהחברה תפצה אותו על הנזק.
כל טוב