שלום הרב! אני בחור דתי שמאמין בכל הערכים של הציבור הדתי לאומי ולפני כמה זמן הייתה לי שיחה עם רב דתי שבו הוא אמר שיש צורך בלעבוד ולומדים את זה מהגמרא שאומרת "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" והסתכלתי באותם מקומות שהמשפט הזה כתוב וראיתי את המפרשים שאומרים "שהמעשה" זה המצווה והשאלה שלי איך אפשר לומר "שהמעשה" זה המסחר אם המפרשים אומרים שזה המצווה?...(אם אפשר עוד מקורות על זה שיש עניין לעבוד)

שלום רב: המונחים שמהם אנו לומדים על ערך העבודה אינם מה שאמרו חז"ל מעשה. שם כפי שכתבת המשמעות היא מעשה המצוות לעומת לימוד התורה. המילים שמהם ניתן ללמוד על ערך העבודה הם ערך ה"מלאכה" וכן ערך ה"דרך ארץ". כך לשון הרמ' בפירושו: רמב"ם פירוש המשניות - מסכת אבות פרק ב משנה ב (ב) רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון וכל העמלים עם הציבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם מסייעתן וצדקתן עומדת לעד ואתה מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם - ר"ל בדרך ארץ, הנה העוסק בפרנסה רמב"ם יד החזקה הלכות תלמוד תורה פרק ג (י) כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות יש ויכוח גדול האם הערך של העבודה והפרנסה הינו רק כאמצעי לעסוק בקודש. או שיש ערך עצמי בפיתוח העולם הזה ובישובו של עולם שהרי גם העולם הזה הינו עולמו של הקב"ה. העמדה של הרב קוק היתה שהמלאה אינה רק תוצאה של חטא האדם הראשון. גם כשתסור הקללה שירדה על העולם בעקבות החטא יהיה ערך לישובו של עולם. כל טוב