בס"ד לרב שלום, מדוע רוצח בשגגה צריך להמתין בערי מקלט עד מות הכהן הגדול ? למה דווקא עד מות הכהן הגדול מה מיוחד בזה? מזה ערי מקלט האם נחשבים לבית הסוהר?

לשואל שלום, על שאלתך אודות התלות בין אורך חייו של הכהן הגדול למועד שחרורו של רוצח בשגגה מעיר המקלט, השיב רבי שמעון אושנבורג, בן דורם של המהר"ל ובעל הלבושים בחיבורו "דבק טוב", כמובא ב"שפתי חכמים" (במדבר לה, כה אות י), זו לשונו: "רבו הפירושים ליתן טעם לשבח, ובחרתי לי לסגולתי, לפי שאמרו חכמינו ז"ל שהענין השוגג הוא שאלקים אנה לידו ששנים נמצאים בפונדק אחד, זה חייב מיתה וזה חייב גלות, אם כן אי אפשר להיות מזה דין יושר אלא לתלות במיתת הכהן גדול, שהיודע נסתרות יודע כמה שנים זה חייב גלות, והוא יודע חיי כהן עד כמה, באופן שלא יאונה לזה להיות הורג וגולה רק כפי השנים שהוא חייב גלות, ואדרבה אם היתה התורה קובעת זמן כמה יהיה גולה שווה לכולם, היה משפט מעוכל, כי יש מי שחייב הרבה ויש מחוייב מעט, לאפוקי בכאן יתן הקב"ה זמנו כפי הראוי, שלזה אנה לידו שתי שנים לפני מות הכהן ולזה שלוש שנים כפי חטאתו לקבל דינו זמן ארוך או קצר". ובאשר לשאלתך האחרונה אודות תפקיד ערי המקלט: רוצח בשוגג או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה היתה למנוע מגואל הדם לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. גואל הדם שהרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה פטור מעונש. כשהרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי בית דין על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח נעשה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. מלבד זאת, תפקידה של עיר המקלט להעניש הרוצח שלא נזהר כראוי במעשיו. עיר המקלט משמשת עבורו "גלות", לכן הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. בברכה נאמנה