- משפחה, ציבור וחברה
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
מצוות יישוב הארץ בימינו
שאלה
שמעתי מאיזה רב שאמר שכיום מצוות יישוב הארץ היא מדרבנן.האם זה נכון או שזה מדאורייתא אחרי כל הניסים שקרה לנו וב"ה יש לנו מדינה משלנו?תודה
תשובה
שלום רב:
יש מחלוקת בין הראשונים האם מצוות ישוב הארץ בזמן הגלות היא מהתורה או מדברי חכמים. בדעת הרמ' יש אומרים שהמצווה היא רק מדברי חכמים. בדעת הרמב"ן מבואר שהמצווה היא מהתורה גם בזמן הגלות. יש מחלוקת על דעת הרמ' האם בזמן העתידי תתחדש מצוות ישוב הארץ ותהיה כמצווה מהתורה [כך נראה בס' מגילת אסתר] או שגם לעתיד לפי הרמ' אין מצווה מהתורה. גם לדעות שבעתיד תתחדש המצווה יש לדון האם הגענו למצב העתידי שבו שוב מתחדש המצווה.
לדעת ס' פאת השולחן נראה שנפסק כרמ' שהמצווה היא בסיסת מדרבנן . אולם לדעת מו"ר הרב צבי יהודה קוק נפסק כדעת הרמב"ן.
לפי עניות דעתנו נראה כדעת חלק מן האחרונים שסברו שאף שהרמ ל' מנה צווה זו בתרי"ג מצוות אין כוונת הרמ' שאין חיוב לשבת בארץ ישראל. אנו סוברים שהרמ' סובר שענין ירושת הארץ תלוי במתנה האלוקית ובזכות שהקב"ה מזכה אותנו לשבת בארץ. ענין ירושת הארץ לא מוגדר כמצווה אלא כשכר וזכות שהקב"ה מזכה אותנו לשבת בארץ. אולם לאחר שהקב"ה נותן לנו מתנה זו ושכר זה בודאי שאסור לנו לדחות את המתנה האלוקית. כשם שהקב"ה נותן לאדם הפרטי חיים בריאים. וכי זה מצווה לחיות חיים בריאים? זו מציאות חיים שודאי אסור לנו לפגוע בה ויש על כך גם איסור ונשמרתם מאד לנפשותיכם. כך על אחת כמה וכמה ברמה הלאומית. אם הקב"ה נותן לנו את ארץ החיים ומבריא אותנו האם מותר לנו לפגוע בחיי האומה. זהו המרד הנוראי ביותר אפילו יותר מחטא המרגלים. המרגלים לא רצו לקבל את הארץ לפנישניתנה לעם ישראל. אולם מי שמואס בארץ אחרי שניתנה לו על ידי הקב"ה יש כאן כפיות טובה ומרידה בקב"ה במתנה האלוקית שניתנת לנו. כשם שאסור לפגוע בחיי היחיד כך אסור לפגוע בחיי האומה. לא רק זאת אלא שהתורה גם מחייבת אותנו במלחמת מצווה לשמור על הארץ. מלחמת מצווה זה דבר חריג שהתורה מחייבת אותנו להיכנס לסכנה בכדי להחזיק בארץ. [גם לפי הרמ' שאולי אין מצווה לכבוש להיות צבא ההתקפה לישראל. ודאי יש שלנו מצווה להיות צבא הגנה לישראל. וע' על כך בשו"ת דבר יהושע על כך שחלק ממצוות עזרת ישראל מיד צר כולל הגנה על חלקי הארץ הקדושה].
כל טוב

המשך לשאלה "מדינת ישראל במחיר של פגיעה ביהודי העולם"
הרב דוד חי הכהן | י"ג תמוז תשפ"א
דין שבעת עממים - המשך
הרב אוריאל טויטו | ב אב תשפ"ג

האם מותר להשאיר ערבים/נוצרים בא"י?
הרב דוד חי הכהן | ז אייר תשפ"א

להתנדב בוועד הבית
הרה"ג יעקב אריאל | כ"א אלול תש"פ

הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.

לימוד תורה או זיכוי הרבים
כ"ו אייר תשס"ה

צפירה באמצע תפילה ולימוד
ג סיון תשס"ה

כיבוד הורים דאגניים
י סיון תשס"ה

תנועת נוער מעורבת או נפרדת?
ג סיון תשס"ה

פירוש מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון
הרב יצחק בן יוסף | י"ט ניסן תשע"ו

ציור לשם הנאה בחול המועד
הרב שמואל אריאל | ט"ו תשרי תשע"ו
גילוח בחול המועד
הרב אליעזר מלמד | כ"ג ניסן תשס"ז
גילוח בחול המועד
הרב אליעזר מלמד | כ"ג ניסן תשס"ז

תפילה כשמישהו לא התפייס איתי
הרב עזריה אריאל | ט"ז תשרי תשפ"ד

סוכה תפוסה במסעדה
הרה"ג יעקב אריאל | ט"ז תשרי תשפ"ד

תשבו כעין תדורו, אכילה ושינה בסוכה
הרב אליקים לבנון | ט"ז תשרי תשפ"ד
