שאלה: מכרתי לחבר רכב שנת 2001 עם 240 אלף קילומטר הלכנו לבדיקה אצל מוסך מורשה שמוסכם על שנינו .עשו בדיקה שיגרתית המוסך אמר יש שני תושבות של המנוע שצריך להחליף ונזילות שמן . שאלנו כמה העלות אמר 1200 שקל ,בשבילכם 1000 סגרנו במקום 10,500 על 9,500 על סמך לתקן קנו ממני רכב עם 240,000 ק"מ . הוא הגיע עם מור אביו כדי לבצע העברת בעלות,אביו שאל כמה ק"מ הרכב עשה ? עניתי 240 אלף. אביו אמר אליהו עם ק"מ כזה המנוע הלך,אליהו החזיר ,למה ?הרכב משנת 2001 עשה חישוב של קילוטמר ,אמר לאביו זה בסדר! עשינו העברה וכל אחד לדרכו! כעבור חודש ועשרה ימים הוא מחייג הלך המנוע התיקון בסכום 4,300 שקל! הוא טוען שאמרתי שהרכב טוב! הוא טוען שאבא שלו אמר שהרכב לא טוב מחמת הקילומטר של המנוע.. אמרתי לו בסדר אע"פ זה, מה שאבא שלך אמר והמוסך ראה את הרכב, קנית את הרכב ! תקלת הרכב בזמן שזה היה אצלו כעבור חודש וחצי היתה שהרכב נעצר להם בנסיעה הזמינו גרר ובמוסך אמרו שרצועת האלטרנטור קרועה, סידרו ואחרי זה המוסך טען שהמנוע הלך. בעל הרכב טוען שהרכב לא התחמם במשך החודש שהרכב אצלו. מה דעת כבוד הדיין בכך ?ומה עלינו לעשות?
תשובה: שלום לכם וישר כוח על התחשבות שלך המוכר בעניין הקניין. כפי המובן מן השאלה הרכב עבר בדיקה של מוסך מורשה והייתה הסכמה על התיקון אבל לא עבר בדיקה במכון בדיקה שמפרט את כל הבעיות של הרכב כלומר הקונה התרצה לחוות דעת של המוסך והמוסך לא אמר לו שהמנוע עומד לקרוס. כמו כן רכב שעבר קלומטרים רבים של 240 אלף כבר מועד לקריסת המנוע (יש יוצאי דופן למשל מסוג גרמני), ואין יכולת ביד המוכר לצפות מתי יקרה דבר זה ומצד הקונה היה באמת חשש זה כלומר שמום זה של ריבוי הקילומטר של הרכב היה גלוי ועוד שהמוסך מצא קלקול מסוים במנוע ולמרות זאת התרצה הקונה נקרא דבר זה בהלכה "סבר וקיבל" כמבואר בחו"מ ס' רלב –ג שרק אם לא ידע הלוקח מן המום רק אז יש אפשרות לחזור אבל במקרה שלנו שחשש זה היה מובן לקונה שיכול לקרות ובכל זאת קנה ולכן אין לו על המוכר כלום. זאת ועוד, הקונה הרי נסע עליו במשך חודש ועשרה ימים ולא הרגיש שיש בעיה במנוע ואפשר שמזלו גרם או אפשר שצורת נהיגתו ברכב הרסה את המנוע ולא היה תלוי כלל במוכר. ע"כ המוכר פטור.
גירסת הדפסה
שלח לחבר