ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שהחיינו על ראיית חבר בימינו | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ סיון תשע"ד

שהחיינו על ראיית חבר בימינו


הרב עזריה אריאל

שאלה:
לכבוד הרב שלום!
האם שייך בימינו ברכת שהחיינו על חבר שלא ראה שלושים יום, כי גם אם לא שמעתי ממנו כלום, אם חלילה היה קורה לו משהו הייתי יודע, או שדין זה שאם שמע ממנו(שאז לא מברך) שייך רק בברכת מחייה המתים (אם עברו 12 חודש)?
מה יהיה הדין אם דיברתי איתו בטלפון?


תשובה:
לשואל, שלום!
אם שמחתך גדולה לענ"ד יש לברך שהחיינו.

הרחבה:
דין זה שאם היה ידוע לך ששלומו טוב אין לברך נאמר על "מחיה המתים" ולא על "שהחיינו" (עיין באר היטב סי' רכה סק"א; ומה שנכתב במשנה ברורה שם סק"ב הוא טעות סופר, ושייך לסק"ד על "מחיה המתים"! - 'הליכות שלמה' פכ"ג סעיף יב בהערה 53, וכן ב'זה השולחן' לרב דבליצקי, ח"א עמ' כ). לעניין זה אכן מסתבר שבימינו אם יש להניח שהיית שומע אילו היה קורה לו משהו - אין מקום לברך אפילו אם לא שמעת עליו מאומה (וכן כתב ב'פסקי תשובות' סי' רכה הערה 17 בשם הסטייפלר, וכיוצא בזה כתב ב'זה השולחן' הנ"ל על אנשים מפורסמים, שיש להניח שאם היה משתנה מצבם היית יודע על כך; ובשו"ת יחווה דעת ח"ד סי' יז כתב כעין זה, שבתנאי התקשורת של ימינו נדיר שלא תשמע על חבר במשך שנה ולכן לא נהגו לברך בכלל, אבל אין כוונתו שגם אם לא שמעת העובדה שלא שמעת מוכיחה ששלומו טוב. וכבר שמעתי על מקרים של אנשים שנפטרו והדבר נודע לחבריהם כעבור שנים).
מכל מקום, כתבו חלק מהפוסקים שבימינו לא נוהגים לברך "שהחיינו" על ראיית חבר (הובאו ב'פסקי תשובות' שם, חלקם ציינו את העובדה בלי להצדיק או לנמק אותה). הגרש"ז אוירבך זצ"ל ('הליכות שלמה', שם) כתב שאולי הטעם לכך הוא חשש שיברכו מפני הנימוס גם כשהשמחה מעושה, ולכן רק באופנים יוצאים מהכלל יש לברך, כגון כשרואה חבר קרוב מאוד לאחר שיצא מסכנה. והציע שכאשר ידוע שעומדים לפגוש חבר טוב יכינו פרי חדש וכדומה. לעומתם, יש אומרים שגם בימינו אין סיבה להימנע מברכה זו (שו"ת יחווה דעת הנ"ל וכן בברכת ה' לרב משה הלוי זצ"ל, ח"ד עמ' קכג). ולדעה זו הרי זה אפילו אם שוחח עמו בטלפון, כפי שכתבו בפירוש, משום שעדיין יש שמחה מיוחדת בראייתו.
הלכה למעשה לענ"ד יש ללכת בזה לפי הרגשת הלב, וכאשר מרגישים שמחה גדולה בראיית חבר טוב יש לברך כעיקר הדין, ברוח דברי הרמב"ם (הל' ברכות פי"א הט"ז): "כל דבר שיסתפק לך אם טעון ברכה אם לאו - עושין אותו בלא ברכה, ולעולם יזהר אדם בברכה שאינה צריכה, וירבה בברכות הצריכות, וכן דוד אמר: בכל יום אברכך".


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il