חיוב תינוקות במצה

שאלו אותי אחרי שיעור שנתתי,ששם הבאתי את דברי דרשות מהרי"ל,פז-מצות עשה לאכול מצה בליל טו והכל חייבין אנשים נשים וטף,כגון תינוק שיכול לאכול כזית דגן" האם האשכנזים שקבלו את הוראות המהרי"ל,חייבים למעשה לתת לתינוקות מגיל שנתיים-שלוש כזית[נפק"מ שא"א להשכיבם לישון מוקדם,ועוד]?

לשואל, שלום! בקצרה: דברי המהרי"ל גם ברמב"ם הל' חמץ ומצה ו, י, ומקורו בגמ' בסוכה מב ע"ב על חיוב הקטן בקרבן פסח, אם כי יש לחלק, ששם נאמר "שה לבית אבות שה לבית" ואפשר שחיוב הקטנים מן התורה, ואין כאן המקום להאריך. אך כמה אחרונים פירשו שכוונת הרמב"ם שהקטן חייב רק אם הוא מבין את עניין יציאת מצרים, וכוונתו רק לומר שגם מי שמבין אם קשה לו לאכול כזית אינו חייב (הרב נויבירט, 'חינוך הבנים למצוות ודיני קטן', הערה עג; שו"ת פרי השדה ח"ג קפז; תשובות והנהגות ח"ב סי' רפא). וראה לשון שו"ע הרב (תעב, כה) לגבי ארבע כוסות: "ואף הקטנים חייב אביהם לחנכם במצות להשקותם כוסות על הסדר שיתבאר אם כבר הגיעו לחינוך (דהיינו שהגיעו לזמן שראוי לחנכם לשמוע הדברים שאומרים על הכוסות כגון שהן יודעין מענין קדושת יום טוב ולכן ראוי לחנכם לשמוע הקידוש שאומרים על כוס ראשון (עיין סי' רס"ט) וגם יש בהן דעת להבין מה שמספרים להם מיציאת מצרים באמירת ההגדה ולכן ראוי לחנכם לשמוע ההגדה שאומרים על כוס שני וכן חייב לחנכם לשמוע ברכת המזון שאומרים על כוס שלישי וגמר ההלל והלל הגדול ונשמת שאומרים על כוס רביעי)". על כל פנים, ברור שמי שמחמיר לחנך פעוטות בני שנתיים-שלוש יכול להסתפק ב'כזית' בגודל של זית שלנו, דהיינו כשמינית מצה.