מה היא הדרך שלי עצמי לפסוק הלכה בנושאים שבהם אני בקי, האם עלי לפנות בכ"ז לרב? ומה בנושאים שבהם אני חושב שישנן נורמות אשר אף רב לא יעז לפרוץ אעפ"י שאינן מעוגנות בהלכה? כמו"כ בנושאים אשר דינם מדרבנן, ראיתי באנציקלופדיה התלמודית שיש בערך 1002 דעות באיזה מקרה אעפ"י שבטל הטעם לא בטלה התקנה (אבקש להעיר שלדעת התנא ר’ שמעון, שדורש טעם דקרא, יש להורות הלכה עפ"י טעמן ולצמצם את חלותן לנושא זה).

השאלה מורכבת. מכל מקום אם אתה חושב שרבנים יפסקו לך אחרת ממה שאתה חושב, זה סימן מובהק שאתה עדיין מוכרח לשאול רבנים, ועדיין לא הגעת לרמה שעל פיה אתה יכול להורות לעצמך. רק לאחר שתראה שוב ושוב שדעתך מכוונת כדעת רבותיך, אזי תדע שכפי הנראה הגעת למצב שבו אינך מוכרח לשאול. וגם אז בשאלות הנוגעות אליך, שבהם יתכן ויש לך נגיעה אישית ורצון להקל, מוטב שתלך לשאול תלמיד חכם שאינו נוגע בדבר.