שאלה
ב"ה
שלום וברכה לכבוד הרב!
בפרשת קרח כתוב כך - [במדבר פרק טז]
(כד) דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם:
(כה) וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(כו) וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם:
(כז) וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם:
הקב"ה [פס’ כד] אומר למשה לדבר אל העדה לסור ממשכן קרח דתן ואבירם, ואילו בפסוק כ"ה כתוב כי משה רבנו הולך אל דתן ואבירם, ושמו של קרח לא מוזכר. אך בפסוק כ"ז, שוב מוזכר שמו של קרח. מה הביאור בדברים?
(יש לציין שבפסוקים כ"ד ו-כ"ז כתוב משכן קרח דתן ואבירם, ובפסוק כ"ה לא מוזכר משכנם.)
אני מאד מודה לכבוד הרב.
תשובה
לשואל שלום,
הנצי"ב מבאר שמשה רבנו ניצל את הזמן בו היו דתן ואבירם לבדם, והלך להוכיחם ולפייסם.
בברכה נאמנה
