האם לגבי מה שפסק השוע בסימן לד סע ג שלא יניח תפילין דרבנו תם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות וביאר המשנ"ב שנראה כיוהרא . עכ"ד. האם ניתן לומר בימינו שאדם שמוחזק בשמירת המצוות וקובע עיתים לתורה וקנית התפילין זמינה לפרנסתו מותר, מצוה והידור מצווה יש בענין? וזאת על מנת לחזק את ענין המצווה והמצוות במשפחתו ובסביבתו ביקרא דאוריתא .

מדובר שאדם מקפיד בהידור, אבל אם הוא מניח תפילן ומתפלל זה עדיין לא אומר שהוא חסיד. לא נראה שלזה התכוון המחבר "מפורסם בחסידות".