כבוד הרב תעזור לי! אני ממש בלחץ..עוד פחות משבוע יגיע יום הדין ואני מרגישה חוסר ביטחון מוחלט..מרגישה שלא עשיתי מספיק..אני כל כך משתדלת לעלות להשתפר אבל אני רוצה יותר!!אני צריכה לעשות תשובה על עוד כל כך הרבה דברים ואין לי זמן..אני רק משתדלת בעניינים הללו אבל אני רוצה להיות שלימה בעניינים הללו אבל אני לא מצליחה זה ממש קשה! איך אני אבוא אל יום הדין? אני כותבת את הדברים עם דמעות של פחד בעיניים..בשום דבר אני לא שלימה בכל דבר יש לי נפילות..אני בזמן האחרון ממש משתדלת בכל הדברים..אבל אני לא מרגישה טוב עם זה!יש הצלחות אבל יש גם כישלונות אני לא שלימה בשום דבר!אני מרגישה שאין לי כלום לבוא איתו ליום הדין ואני ממש מפחדת..אולי הייתי יכולה יותר ולא עשיתי? תוכל לכוון אותי הרב?אני לא יודעת מה לעשות ; אני בלחץ גדול..

ב"ה שלום רב. סליחה שהתעכבתי בלכתוב תשובה. העומס הגדול שהייתי בו הכריע את הרצון לענות, והנה ראש השנה עבר. זכינו לראש השנה מרומם ומיוחד. וברוך ה' אנו ממשיכים הלאה, להתעלות לקראת היום הגדול והקדוש, יום הכפורים. פעמים רבות אנשים מגיעים למצב של לחץ בעבודת ה'. פעמים שהלחץ הזה ממש מכביד והורס את כל התחושה. צריך להתרגל, שעבודת ה' היא אחד מהדברים הנפלאים ביותר, המשמחים ביותר שיכולים להיות לאדם. כשאדם יודע באמת להתחבר לימים האלו, להתקדם על ידי הימים האלו, הוא זוכה להתעלות נפלאה, להתרגשות נפלאה ולהמון אוצרות נפלאים. אלא שצריך ללמוד להסתכל על הדברים נכון, לחיות אותם נכון. אצלנו ראש השנה לא היה דבר מלחיץ אלא דבר מרומם ומרגש. וכך חשוב להתחנך, כך חשוב להיבנות, לראות את הטוב שבקשר עם אבינו שבשמים, לחיות אותו עד הסוף. כן ה' יתברך הוא אבא שלנו והוא אוהב אותנו אהבה עצומה ומוביל אותנו להתעלות ולהתקדם מתוך שמחה ומתוך התקדמות מתמדת. חשוב מאוד לדעת שכל התקדמות יש בה שמחה גדולה, כל צעד קדימה יש בו אוצרות נפלאים. אלא שהיצר הרע מנסה להרוס הכל, הוא מציג לנו את מה שעשינו, את מה שהתקדמנו כאילו זה כלום, ואת כל מה שנשאר לנו כאילו זה הכל, ואז אנו מתייאשים, מתמלאים בפחדים וממש פוגעים בכל הכוחות שלנו להמשיך הלאה. לכן, מאוד מאוד חשוב לדון את עצמנו לכף זכות, לראות ולהדגיש את הדברים הטובים, לפתח עין טובה על עצמנו, להוריד את הביקורתיות האין סופית שחודרת אלינו מכל מיני מקומות, וממש ללמוד לשמוח. כן, לשמוח בכל הטוב שה' נתן לנו, לשמוח בכל הטוב שזכינו אליו, לשמוח בכל מה שהשגנו השנה. את יודעת שהמקור לוידוי שאנו אומרים הוא מוידוי בתורה שבו אנו מתוודים בפני ה' על כל הטובה שה' נתן לנו. כן וידוי הוא גם מלשון הודאה. להודות לה' על הטוב. ראית, שראש השנה עבר, שהדברים התקדמו ולא הייתה סיבה לדאגה וללחץ, לכן גייסי את כל הכוחות להסתכלות חיובית, גייסי את כל כוחות השמחה שלך והתחזקי באמונה שמהקושי צומח טוב, שהטוב הוא העיקר ושבעזרת ה' נזכה לשנה נפלאה מאוד. שתהיה לך שנה טובה והמון ברכה הרב יצחק גרינבלט.