שלום וברכה לאחרונה נחשפים בתקשורת למעשי הזועה של דעאש, הנעשים בשם הדת והאל הרחמן. עדיין לא מצאתי התיחסות תורנית לשאלה [שאני מתפלא איך עדיין לא עלתה, ע"י המקנטרים]- הרי גם בתורה יש עונשים כאלה: דעאש עורפים ראשים - בתורה עונש סייף [לדעת ר’ יהודה], סקילה וכדו’. איך מסבירים מה בדיוק נקודת ההבדל? האם גם כשבית דין יבצע מיתות בית דין נזדעזע ונאמר "ברברים, שפלים, חיות" וכדו’ [נכון שכתוב שלא שכיח מיתת בי"ד, אבל אני שואל על עצם העקרון]. האם מי שיצפה במיתת בי"ד יהיה בתחושת התעלות רוחנית? תודה רבה

שלום רב: כנראה שאין היום מיתת בית דין משום שאין לנו אקלים מתאים למציאות זאת. כשיהיה המציאות של מיתת בית דין המציאות היא תהיה לגמרי אחרת עד כדי כך שמי שיתחייב מיתה יהיה דומה למישהו היום שהטיל פצצה שהרגה רבים מישראל. היום המציאות של החטא אינה מצטיירת אצלנו כמציאות שהורגת רבים מישראל. אולם במציאות העילאית של שכינה בישראל ביעור הרע הוא הדרך היחידה לשמור ולהוסיף חיים לאומה. כל טוב