האם יש בחירה חפשית בדבר רשות מוחלט (למשל, מה לאכול)? מהרמח’’ל במאמר העיקרים (ערך ’בהשגחה’) משמע שאין: ’’ואשר אינו עניין לא למצווה ולא לעבירה, הנה עניין האדם בהם כעניין שאר המינים במקריהם, שהנה יבואו לו מכוח עליון שינועעו אליו, אם לשמירת חוקות מינו, או להגיע לו שכר או עונש כפי מה שראוי לו". האם יש דעות אחרות בדבר? אם כן, כמי דעת הרב?

כיון שכמעט שאין מעשה שיש בו או קצת עבירה או קצת מצוה יש להניח שיש בזה בחירה חופשית כמעט תמיד. רק במקרים נדירים אין בחירה והם באים לשכר או עונש.