החלפת מרצפות אצל שכן המונעת תיקון נזילה -דחוף!

לרב - שלום, בדירתי נזילה מהקומה שמעל. לא ברור אם מהצינור של בעלת הדירה או מהראשי. נמצא בעל מקצוע הגון שיכול לבדוק ולתקן בהתאם. בעלת הדירה דורשת התחייבות מראש מועד הבית כי במידה וישברו לה מרצפות, הועד יחליף לה את כולן כי אין ברשותה עודפים. מנגד ועד הבית מוכן להחליף במרצפות בעל גוון קרוב או לשלם לבעלת הדירה שתמצא בעצמה לפי טעמה תחליף לשבורות. בינתיים כל עוד לא הסכימו בעלת הדירה מונעת תיקון הנזילה. מה הדין? האם חייב הועד להחליף לבעלת הדירה את כל המרצפות? האם אני יכול לחייב אותן תחילה לתקן ואחר כך לדון על הרצפות? אשמח למקור. תודה.

אם הצינור הנוזל הוא של בעלת הבית. דבר ראשון יש לדון האם תיקון הנזק מוטל על בעלת הדירה ממנה נובע הנזק או ממך שאתה הניזוק. בגמ' בב"מ קיז. כתוב שאם המים נופלים מיד מהבית העליון לתחתון על המזיק לתקן ואם נבלעים בתקרה ורק בהמשך מטפטפים על הניזק לתקן. דין זה נפסק בשולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנה : "היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקים אינו חייב לסלק הזיקו". לפי זה נראה שבמקרה כמו שלך התיקון הוא על הניזק, אלא שהרמ"א מוסיף "והכל לפי הענין דאם המים מועטין וכלין לאלתר אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו ואם היו מרובים ומזיקים לו תדיר דרך המעזיבה חייב לסלקו (מרדכי ר' פ''י דב''מ)". וכעין זה פוסק המחבר בסעיף כ' "ראובן חפר גומא בחצירו שמי גשמים יקלחו לתוכה וכשרבו המים בוקעין ועוברים דרך חומות מרתף שמעון חייב ראובן לסלק היזקו" אף שהמים אינם מזיקים ע"י מעשה ישיר של בעל הנזק עליו לתקן. ויסוד החילוק הוא האם הניזק אינו יכול לתקן והעליון בידו לתקן העליון חייב. ע"פ זה הרבה פוסקים כותבים שבימינו כל נזילה בצינור מחייבת את העליון בתיקון כיוון שרק הוא זה שיכול לתקן והנזק הנגרם לתחתון הוא גדול. לכן אם הצינור של השכנה עליה לתקן וודאי אינה יכולה להתנות את התיקון בשום תנאי ואין חובה על ועד הבית להשתתף בנזק הבלטות. במקרה זה יש ספק האם הצינור שלה, ויש לדון מה הדין בספק מזיק. השולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי שכנים סימן קנה פוסק: גילה בעל העלייה דעתו שחפץ לעשות בה אוצר כגון שכיבד וריבץ עלייתו או שריבה בה חלונות כדרך שעושים לאוצר וקדם זה ועשה תנור קודם שיכניס פירות לאוצר... בכל אלו בעל האוצר מעכב עליו ואם עבר ועשה אינו יכול להסירו. מקור הדין הוא ע"פ הסוגיא במסכת בבא בתרא כ: "לא יפתח חנות וכו' תנא אם היתה רפת קודמת לאוצר מותר בעי אביי כיבד וריבץ לאוצר מהו ריבה בחלונות מהו אכסדרה תחת האוצר מהו בנה עלייה על גבי ביתו מהו תיקו..." מהלכה זו נלמד שבספק, לכתחילה אין לסמוך את הנזק אך אם סמך אין צריך להסירו (עיין שם בגר"א שכותב שלפי הרא"ש מותר גם לסמוך) ע"כ בנידון שלנו שהמזיק כבר קיים לכאורה אין על העליון חיוב להסירו מספק, אך נראה שיש לחלק כיון שכאן אפשר לברר את הספק וספק שאפשר לבררו אינו ספק. (וכן כתב בספר שאילת שלום אך יש לדון האם ספק שאפשר לבררו בהוצאה ממונית ג"כ אינו ספק) אם הצינור הוא של הבניין. א) כיוון שגם היא אחת מהשותפים בצינור גם עליה יש חיוב לתקן. ב) הנתיבות בסימן קע"ח ס"ק ג כותב שבבית משותף שיש בו קלקול המזיק את שני השותפים אפשר לכוף את השני להשתתף בתיקון וגם כאן הנזק הוא לכל הבניין בין במים הנוזלים ובין בקלקול הקירות. ג) לענ"ד כאשר משתתפים בבנין ומעבירים צינור מרכזי דרך אחד הדירים ודאי זה על דעת שאם יש קלקול ניתן להיכנס ולתקן (אולי בעצם הרשות להעביר את הצינור בתוך רשותו, מונח רשות לתקנו) מסקנה: כיוון שיש על השכנה חיוב לתקן או לתת אפשרות לתקן כדי שאתה ושאר דיירי הבניין לא יינזקו, אינה יכולה להתנות תיקון זה בשום דבר אלא תתקן ואח"כ תדון עם ועד הבית בדין תורה מה הם חייבים לה. בברכה הרב משה מאיר אבינר