בדירה מושכרת חל פיצוץ בצינור מים תת קרקעי. בחוזה כתוב שבעל הבית משלם על נזקים שהזמן גרמם. כתוב גם: על הדייר להודיע לבעל הבית על הנזקים כדי שיוכל לתקן. השוכר לא ידע על הפיצוץ עד שהגיעו לקרוא את שעון המים, היות והפיצוץ היה בחוץ. ברגע שנודע לו, הודיע לבעל הבית שתקן את הנזק מיד, בלי להשתהות. הנזק של בזבוז המים היה מאד גדול (אלפי שקלים), מי צריך לשלם את הנזק?

לפי לשון השאלה המשכיר תיקן את הנזילה כמוסכם בחוזה, והשאלה היא האם ניתן לחייבו גם על נזק חשבון המים. ובכן, ראשית יש לדעת שהמים שבוזבזו הם ממון השוכר, משום שמרגע שעברו את המונה השוכר מחויב לחברת מקורות, ולכן הוא מוגדר כאן כניזק. הדרך היחידה לחייב את המשכיר היא לחזור לחוזה השכירות ולבדוק האם מוזכר שם בפירוש שעל המשכיר לשלם על נזק כזה. אם לא מוזכר בפירוש לא ניתן לחייבו, ואף אם יש לשון לא ברורה או ספק כיצד לפרש את הנאמר בחוזה לא ניתן לחייבו משום הכלל "ידו של בעל השטר על התחתונה". ורש"י מבאר: "יד בעל השטר על התחתונה "- כל המוציא שטר על המוחזק בדבר, מה שמפורש בשטר יכול לתבוע עליו ואם השטר סתום מורידים אותו לפחות שבמשמעות השטר. הכוונה היא, שהרוצה על ידי השטר (החוזה) להוציא תשלום מן הצד השני במקרים שיש להסתפק בהם מה הוסכם בשטר אינו יכול לעשות כן וידו על התחתונה. דין זה בנוי על יסוד הכלל הבסיסי בדיני ממונות "דין המוחזק", שהמוציא מחברו עליו הראיה. מסקנה:השוכר צריך לשאת בתשלום בברכה, הרב ניר אביב. מקורות: רש"י מסכת כתובות דף פג עמוד ב ד"ה יד, מסכת בבא בתרא דף קסו-קסז, שו"ע חושן משפט סימן מב סעיפים ה, ז-ט, מסכת בבא מציעא דף ב: (לגבי הכלל המוציא מחברו).