שלום בחצר הבניין בו אני מתגורר, מתקיים בית כנסת קטן, אשר התחיל כמניין קורונה, והמשיך לאחר מיכן לבית כנסת מסודר עם שלושה מניינים, בימות החול ובשבתות, ספסלים, בימה ואורן קודש. כמחצית מדיירי הבניין מתפללים בבית הכנסת באופן קבוע, ועוד דיירים רבים מתפללים בו מידי פעם, ובנוסף בבית הכנסת מתפללים אנשים רבים שאינם מדיירי הבניין. באסיפת ועד הבית, מתוך עשרים וארבעה דיירים, היו שלושה שהתנגדו, לעומת כל השאר שתמכו. מתנגדי המניין טענו שמאחר וחצר זו לא נועדה לבית כנסת, על פי חוק וועד הבית, כדי לשנות יעוד בשטח משותף של הבניין, נדרשת הסכמה מוחלטת ולא מספיק רוב דיירים. כנגדם טוענים תומכי המניין, שאין זה מוגדר כשינוי ייעוד, מאחר וחצר זו נועדה לרווחת השכנים, וכעת קיומו של מניין זה הוא רווחת רוב השכנים. מה עוד שניתן להשתמש בחצר לשאר השימושים שלא בזמני התפילות (למרות שטכנית הדבר קשה משום שיש שם ספסלים ושלחנות, אם כי אפשרי להזיז אותם). בנוסף על כך שמשך שנים עד שהחל מניין זה החצר עמדה מוזנחת ללא כל שימוש. לצערי, דיירי הבניין לא הגיעו לעמק שווה, והמניין ממשיך להתקיים. נקודה נוספת, אותם מתנגדים, אינם משלמים וועד בית זמן רב, אני באופן אישי לא משוכנע בכלל, שזה בעקבות בית הכנסת, או שזה סתם תירוץ, חלקם עוד עשו בעיות קודם, מאידך קופת בית הכנסת משלמת ועד בית אף יותר משאר הדיירים. א. האם מותר לקיים את המניין? והאם יש משמעות לכך שהמתנגדים לא משלמים ועד בית? ב. בהנחה ואסור לקיים את המניין, המצב כעת, שבית הכנסת מתפקד מצוין גם בלעדי, האם מותר לי להתפלל שם, או שמא יש כאן מסייע ביד עוברי עבירה, אדגיש שוב בית הכנסת מתפקד מצוין בלעדי. תודה רבה

שלום וברכה, כדי לענות על שאלה זו באופן מדוייק יש לשמוע את שני הצדדים ולראות את המקום. בהתייחסות לצדדים השונים, נענה באופן כללי: 1. המתנגדים צודקים שהקמת בית כנסת מהווה שינוי יעוד של השטח המשותף. 2. כאשר משנים את היעוד של שטח משותף יש צורך באסיפת דיירי הבנייין והסכמה של רוב מוחלט של דיירי הבניין, אם ישנה הסכמה כזו ניתן להמשיך לקיים את המניין. 3. באם אין הסכמה כזו אין לקיים את המניין. הרחבה: בספר האשכול (ליקוטים מהלכות ברכות לז:) כתב: "רב ישראל אמר אין אדם רשאי להתפלל בקרקע גזולה. ואומר אני הואיל וקרקע אינה נגזלת ברשותיה דמריה קיימא ותפלתו תפלה, וכמתפלל בקרקע דעלמא דמי. אבל לגזול קרקע ולבנות בה בית הכנסת מצוה הבאה בעבירה היא, ואיכא למילף מדוד דכתיב ביה לא כי קנה אקנה מאתך במחיר. ולאחמורי בהני מילי טפי עדיף" . ה'אשכול' מביא מחלוקת ראשונים האם יש איסור להתפלל בקרקע גזולה או שקרקע אינה נגזלת, אך לגבי הקמת בית כנסת בקרקע גזולה מוסכם שיש בעייה. השו"ע (אורח חיים תרל"ז, ג) כותב שסוכה גזולה כשרה כיוון שקרקע אינה נגזלת, הרמ"א מוסיף שוודאי כתחילה אסור להכנס לסוכת חבירו שלא ברשות. וכתב ה'מגן אברהם' (ס"ק ג): "מ"מ נ"ל דאין ל ברך עליה, דאע"ג דלית בה משום מצוה הבאה בעבירה כיון דלא קניא כלל כמ"ש הר"ן ורי"ו, מ"מ אין לברך עליה". ואולי גם לגבי בית כנסת לדעת המגן אברהם אסור להתפלל בו כאשר הוא גזול. בברכה,