ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- משפחה, ציבור וחברה
- כיבוד הורים
- כיבוד הורים וקיום מצוות
- תורה, מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שאלות כלליות
שאלה
שלום כבוד הרב,
אני ובעלי מצפים בעזרת השם לבן בכור.
אנחנו מתלבטים בבחירת הסנדק לברית. אבא שלי הוא בן אדם רוחני שומר מצוות ואנחנו רוצים לתת לו להיות סנדק כי חשוב לנו האופי והרוחניות של הסנדק. אבל האבא של בעלי גם הוא מאוד רוצה להיות הסנדק ואנחנו יודעים שאם נבחר באבא שלי הוא מאוד יתאכזב ויהיה לו כמו מועקה כזאת בלב.. אנחנו מאוד מתלבטים אם לבחור בעצם בשלום בית ולבחור באבא של בעלי או ללכת לטובת הרוחניות ולבחור באבא שלי. חשוב לי לציין שאבא שלי אמר שאם הוא לא יבחר הוא בחיים לא ישמור טינה ואם זה צריך להיות שלו זה שלו ושהכל בידיים של הקדוש ברוך הוא. נשמח לתשובתך מה אתה ממליץ לעשות.
תשובה
שלום
בתחילת דברי אברך אותך ואת בעלך בלידה קלה, מתוך בריאות לך ולתינוק.
כפי שציינת בשאלתך, הסנדק משפיע על הילד להיכנס לקדושה. על כן ראוי לבחור לסנדק אדם היותר טוב וצדיק.
זה לשון הרמ"א (סי' רס"ד סע' א'): "ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק (א"ז)". וביאר תלמידו הלבוש (ס"א): "ויש לאדם להדר ולחזור אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק, שיכוונו במילתו כוונה מובחרת ומעולה, ויגרום שגם הולד יהיה כמותם". ובערוך השולחן (סע' יא) כתב: "שאע"פ שבמעשה המצוה כל אפי שוים מ"מ ההכנה להמצוה והמחשבה הטהורה והכוונה הנאותה הם עניינים גדולים להמצוה ומועילים הרבה להתינוק שיכנס יותר לקדושה".
אולם משום דרך ארץ וכיבוד הורים נכון לכבד קודם את הסבים בסנקדאות אפילו לפני תלמיד חכם גדול בתורה, אלא אם כן הסבים בוודאות אינם מקפידים. זכות המצווה והכרת הטוב ודאי תשפיע על הילד לטובה לא פחות מאשר לכבד את גדולי הדור.
מקורות: בספר מילה שלמה (עמ' תקצג) הביא מספר ברית יצחק (הלכות עמ' קיב) מדברי הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שראוי לתת לסבא (אבי האב או אבי האם) גם כשאפשר לכבד אחד מגדולי הדור, כי יש בזה הכרת הטוב וזכות פעולה זו משרישה מידות טובות בנפש הנימול ואם כן יוצא הנימול נשכר". כאשר ביקשו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב להיות סנדק הוא בירר אם הסבים רוצים להיות סנדק. כאשר השיבו שההורים אינם מקפידים הוא בירר יותר ושאל אם אולי הם באמת רוצים אלא שלא נעים להם וכו. כך בירר עד שידע בוודאות שאינם מקפידים ורק אז נאות לקבל את הסנדקאות (מפי הג"ר שלמה הירש).
ובשו"ת אז נדברו (יג סט) כתב: "וכאן מקום אתי להזכיר ולהזהיר על מצות כבוד אב וחותנו שהם קודמים לכולם, אפילו הם לא תלמידי חכמים, ועמך ישראל כלם צדיקים...ובין בזה ובין בקריאת השם אין לך סגולה יותר מקיום מצות כבוד אביו ואמו, שהתורה הבטיחה (על זה) עולם הזה ויקוים 'ישמח האב ביוצאי חלציו ותגל האם בפרי בטנה". וכתב שם שכבר ראינו שלפעמים לא הצליחו בנים למרות שנקראו על שם צדיק ולמרות שהסנדק שלהם היה צדיק.
ואף במקרה של בעלי תשובה שהסבא חילוני מסר לי הג"ר שמואל אליהו שליט"א בשם אביו מרן הגר"מ אליהו זצ"ל שבכל זאת יש לכבד את הסבא בסנדקאות משום כיבוד הורים.
בספר "אביהם של ישראל" חלק שלישי מובא הסיפור הבא (סיפור זה מובא גם באתר איגוד רבני הקהילות): פעם שאלנו את הרב זצ"ל לגבי סנדקאות. היה זה בננו הראשון ורצינו שהרב יכבד אותנו וישמש כסנדק. מאידך, חששנו לכיבוד הורים ולא רצינו לפגוע בסבא שציפה להיות סנדק גם כן. על כן שאלנו את הרב מה לעשות. הרב אמר לנו שמצוות כיבוד הורים היא מצווה מהתורה, והזכות של המצווה הזאת היא גדולה מכל חשיבות המעלה הרוחנית של הסנדק. עוד אמר לנו הרב, כי העיקר במצווה זו היא הכוונה. "אתם תתנו לסבא להיות סנדק, ובלב שלכם תכוונו על מי שאתם הייתם רוצים שיהיה סנדק, וזה תופס", אמר לנו.
מכל האמור נראה שכדאי לכבר את אבי בעלך בסנדקאות וזכות המצוה הנכבדה של כיבוד הורים ביחד עם הכוונות שיעשה אביך יזכה הבן הנולד לכם לנשמה קדושה.
מזל טוב!
(בכתיבת התשובה נעזרתי בתשובה של הרב דניאל קריש שנמצאת באתר ישיבה)
יום טוב
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר













