הכתי שיברך על הנחת הסכך ולא על הישיבה ואם תיימה שזה מצווה של מתיר הקשה משחיטה שכן מברכים, ואחרי התירוץ צריך לראות אם זה מסתדר עם העובדה שעל הגעלת כלים לא מברכים ולהומת זאת על טבילת כלים שזה דבר צדדי שנלמד כנספח לפסוק בסוף מלחמת מדיין, ועוד יש להק לדעת הגאונים וכן הלכה שמברכים רק באכילה [וכששוה שם ומטייל יש שאמרו שכן וברמב"ם כתב שכל כניסה וכך נקט הגר"א]. ומעתה הרי וודאי שבכל ישיבה בסוכה יש מצווה א"כ למה שלא יברך קשה האיך יתכן שיקיים מצווה שאינה של מתיר ולא יברך?. תודה רבה.

ב"ה שלום וברכה אנו מברכים על קיום המצוה עובר לעשייתה ולא על ההכנה למצוא לכן מברכים על ישיבה בסוכה או על הדלקת הנרות ולא על הכנת הפמוטים עם הנרות.