(א) הוי מראה ונגאלה העיר היונה: (ב) לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה: (ג) שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר: (ד) נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה: (ה) יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת: (ו) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב: (ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם: (ח) לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ: (ט) כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד: (י) מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי: (יא) ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי: (יב) והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה: (יג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד: (יד) רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם: (טו) הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד: (טז) ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך: (יז) יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה: (יח) נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה: (יט) הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם: (כ) בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה: