משלי פרק טז

(א) לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון: (ב) כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה: (ג) גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך: (ד) כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה: (ה) תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה: (ו) בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע: (ז) ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו: (ח) טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט: (ט) לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו: (י) קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו: (יא) פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס: (יב) תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא: (יג) רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב: (יד) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה: (טו) באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש: (טז) קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף: (יז) מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו: (יח) לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח: (יט) טוב שפל רוח את עניים (ענוים) מחלק שלל את גאים: (כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו: (כא) לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח: (כב) מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת: (כג) לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח: (כד) צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם: (כה) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות: (כו) נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו: (כז) איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו (שפתו) כאש צרבת: (כח) איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף: (כט) איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב: (ל) עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה: (לא) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא: (לב) טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר: (לג) בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו: