ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- מותר ליהנות מהחיים?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
הנהגת הפרישות לאלה שמתאימים לכך, מעדנת את כוחות הנפש, מזככת את הנטיות ומפנה אותם לאפיקים רוחניים, אידיאליים. מיחידי סגולה אלו נדרש לנהוג לפנים משורת הדין ולהתרחק מכל דבר שיש בו חסרון אפילו הוא מותר עפ"י הדין. דוגמא לכך ממעשה שאירע לר' יהושע בן לוי. ההלכה אומרת שאם באו גויים וצרו על עיר ואמרו: "תנו לנו את פלוני שחטא לנו והוא מסתתר בעיר, ואם לא תסגירו אותו אלינו, אנו נכבוש את העיר ונהרוג את כולכם". ההלכה אומרת שאם אותו אדם המבוקש רשע שמחויב מיתה, מותר להסגיר אותו ולהציל ע"י כך את כולם. רבי יוחנן אומר: אפילו אינו רשע, אם תובעים דווקא איש מסוים, מותר להסגיר אותו ולהציל את העיר. היה מעשה כזה, שבאו גויים ודרשו שיסגירו לידם אדם מסוים, הלך ר' יהושע בן לוי לאותו אדם המבוקש והשפיע עליו שיסגיר את עצמו ולא יגרום לחורבן כל העיר. ואותו אדם שמע לר' יהושע בן לוי והסגיר את עצמו. ר' יהושע בן לוי היה רגיל שהיה נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב, ומאותו מעשה הפסיק אליהו להתגלות אליו. צם ר' יהושע בן לוי צומות רבים עד שיתגלה אליו אליהו זכור לטוב. התגלה אליו אליהו ואמר לו: "למסורת איני מתגלה" - למי שמסגיר אנשים למיתה איני מתגלה. אמר לו ר' יהושע בן לוי: "והלא עשיתי כמשנה וכהלכה". אמר לו אליהו: "וכי זו משנת חסידים?" זה אמנם לפי הדין, אבל אין זו מידת חסידות, ולא היה לך להיות מעורב בהסגרה זו.
יש מידת ההלכה ויש מידת חסידות. ומי שראוי לכך, עליו להתעלות למידת חסידות, אעפ"י שמידת הפרישות אינה מידתו של כל אדם אלא של יחידים יוצאים מן הכלל, אבל מעשיהם של אותם יחידים פועלים על כולם. על ידם מתעלה הכלל כולו. כמו שאמרו חכמים על ארבעה מינים שבלולב שהם כנגד ארבע כיתות בישראל, וכשהם מחוברים יחד הם מכפרים אלה על אלה.
מותר ליהנות מהחיים? (4)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
1 - 26. בביאור מידת הפרישות
2 - 27. המשך מידת הפרישות
3 - 29. פרישות מביאה לטהרה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
