ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- הדרכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
וכך כותב המהר"ל בספרו נתיבות עולם, בנתיב התורה, פרק יא:
"ובפרק בתרא דמכות (כ"ב ע"ב) אמר רבא כמה טפשאי שאר אנשי דמקמי ספר תורה קיימי ולא קיימי קמי גברא רבא שהרי התורה אמרה ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרי חדא עד כאן. בא להודיע על מעלת החכם, שלא יאמר האדם כי בעל התורה הוא כמו שאר אדם ואין שם תורה נקרא עליו רק אדם שיודע תורה, ודבר זה אינו רק כי התלמיד חכם כמו עצם התורה ויש לו דמיון גמור אל התורה. ובודאי דבר זה הוא הטעם שאמרה התורה (דברים י"ד) לא תסור ימין ושמאל מכל אשר יורוך, כי החכמים הם עצם התורה גם כן, וכמו שגזר השם יתברך ונתן התורה לישראל כך נתן החכמים והם גם כן עצם התורה כי לא דבר רק הוא דבריהם, ואן כאן מקום להאריך והארכנו במקום אחר".
האם הכבוד דורש מרחק נפשי בין התלמיד לרב או שהדבר העיקרי הוא יצירת קירבה ומגע בין הרב לתלמידיו?
ה"מסילת ישרים" כולל את ענין הכבוד במידות הנובעות מהיראה. היראה כשלעצמה היא תחושת המרחק ותחושת אי המגע. ר' עקיבא חידש מ"את ה' אלוקיך תירא" לרבות תלמידי חכמים. הכבוד אינו מצב של אי מגע ומרחק אלא הוא דורש מהאדם שגם בהיותו בא במגע צורת המגע תהיה בצורה של כבוד.
אנו יודעים שצריכים לנהוג כבוד בכולם, לא רק במי שגדול ממך. "איזו מכובד המכבד את הבריות". הכבוד הוא נתינת מקום לשני. הכבוד הוא לפנות מקום בצורה שהשני שבא איתך במגע ירגיש שאתה מצפה שהוא יתפוס מקום, יאמר את שלו ושתשמח במה שיאמר. ודאי שבמידה זו צריך לנהוג כלפי מי שגדול ממך וכלפי תלמידי חכמים שיש להם הרבה במה למלא את העולם באישיותם. התלמידים הנוהגים כבוד ברבם - המשמעות היא שהם באים לשמוע, לקבל ולתת מקום לרבם לגלות את אישיותו ואת דבריו.
אם כן, כבוד לא יוצר תחושת מרחק. אולם זאת ודאי שכבוד הקב"ה הוא כולל בקרבו גם את תחושת המרחק. גם כבוד לתלמיד חכם באופן פשוט יוצר את תחושת המרחק.
על הפסוקים הללו מספר תהילים המדברים על כבוד ה', מצאנו פירוש שהוא בשם הגאון מוילנא:
"שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה".
עומד הגר"א על החילוק שיש בין הפסוק הראשון שכתוב בו "הנשאו פתחי עולם" לבין הפסוק השני שכתוב בו "שאו פתחי עולם". "הנשאו פתחי עולם" משמעותו הוא שעל כורחם השערים יפתחו משום כבוד ה'. ואילו הפסוק "שאו" כבר פונה בלשון רכה אל השערים "שאו מעצמכם מפני המלך שבא!".
בפסוק הראשון הכבוד הוא משום שה' מתגלה בצורה של מלחמה. יש כאן כבוד שאינו תלוי ברצון השערים אלא הוא מציאות הנרכשת בכוח על ידי הגודל האלוקי המתגלה. אולם בפעם השניה השערים כבר נפתחים מעצמם משום שמו של הקב"ה ומשום שהם מרגישים שהם צבאות ה' - שהם החיילים של ה'.
יש כבוד שאדם נותן למי שעומד מולך. ויש כבוד שאדם נותן למי שעומד בראשו. הכבוד שאדם נותן למי שעומד מולו הוא כבוד שבא בכפייה. ואילו הכבוד שניתן למי שהוא המנהיג שלך השליח שלך להנהגה הוא כבוד הבא בנעימות ובמאור פנים.
יש כנראה מעלה גם לכבוד הבא בכפייה. ודומה למעלה שדיבר עליה המהר"ל לענין כפיית הר כגיגית. ויש מעלה לכבוד הבא מתוך מה שמי שנותן את הכבוד רוצה לתת אותו.
אחת מהתכונות של דור הגאולה היא תחושת החוצפא. החוצפא היא האנטיתזה לכבוד. החוצפא היא ההתפרצות של האדם גם למקומות שאינו ראוי להיות בהם. מסביר הרב באורות שתכונת החוצפא מופיעה במקרים רבים בדרך הרסנית. אולם ביסודה היא גם תכונה שנצרכת למהלך הגאולה. היא תכונה שיכולה לקדם את עם ישראל למקומות שבדורות הקודמים לא העיזו להתקדם אליהם. לכן קורא הרב שלא להלחם עם תכונת החוצפא אלא לזקק אותה - לקחת אותה למחוזות הטובים שבה.
בנושא הכבוד יש לחשוב ביתר זהירות כיצד בדור של חוצפא מפתחים את מידת הכבוד. התשובה שיש לתת לשאלה זו היא שכמו בהרבה נושאים, גם לענין הכבוד יש להבחין בין כבוד שנוצר כתוצאה מכך שמישהו עומד מול וכנגד. כנגד הכבוד הזה תתפרץ תכונת החוצפא. אולם אם תלמידי חכמים ישכילו מלתבוע כבוד, אם תלמידי חכמים ידעו להיות חלק מתלמידיהם אם הם ירגישו שהם שליחים של תלמידיהם אזי ממילא יתפתח כבוד מהסוג השני שמופיע בפרק התהלים. הבסיס לכך הוא שהרב צריך לכבד את תלמידיו להיות קשוב לתלמידיו להשכיל ולכבד את רגשותיהם ואת בעיותיהם. הכבוד שיווצר אינו כבוד הבא מלמעלה למטה אלא מלמטה למעלה. הלוואי ונהיה ראויים למדרגה זו ואזי נזכה ש"כבוד חכמים ינחלו".
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
