ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגמרא בחולין אומרת 2 : "ואמר רבא ואיתימא ר' יוחנן: אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן, כתיב הכא ונחנו מה, וכתיב התם (איוב כ"ו) תולה ארץ על בלימה. אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר תולה ארץ על בלימה; רבי אבהו אמר: מי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר (דברים ל"ג) ומתחת זרועות עולם."
ולכאורה צריך להבין את דברי הגמרא, שהרי מדוע זכו אהרון ומשה שכל העולם מתקיים עליהם. ואמנם מצינו שכתוב 3 : "וצדיק יסוד עולם" שמשמע שהצדיק הוא היסוד של העולם והעולם מתקיים בזכותו, וכן מסופר על ר' חנינא בן דוסא התנא הקדוש 4 : "דאמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו - ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני - די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת." וא"כ מובן איך בימי משה ואהרון הם היו היסוד של העולם, כמו כל הצדיקים. אך מדוע עד היום אין העולם מתקיים אלא בזכות משה ואהרון?
ועוד שאלה נשאלת בגמרא לעייל, מה הקשר בין זה שאין העולם יכול להתקיים אלא בשביל משה ואהרון, לכך שאין העולם מתקיים אלא במי שבולם עצמו בשעת מריבה ובמי שמשים עצמו כאינו. הרי זה סותר במידה מסויימת, בזכות מי העולם קיים, בזכות משה ואהרון או בזכות הענווים או בזכות השקטים?
ונראה לבאר על פי הפסוק שכתוב על משה רבינו 5 : "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:" שידוע שמשה היה האיש הענו ביותר בעולם. ומבאר רש"י על המילה "ענו"- "שפל וסבלן". המעלה של משה היתה הענווה.
אהרון לעומת זאת היה בו גם תכונה מיוחדת. כאשר הודיעו לו ששני בניו נדב ואביהו מתו, מובא תגובתו של אהרון 6 : "ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן:" למרות שיכול היה להתרעם ולשאול על מה ולמה הם מתו, הרי הם היו צדיקים. אבל אהרון מקבל את הגזירה מאת ה' באהבה, ובולם פיו בשעת גזירה.
שתי מעלות אלו של ענווה שהיא סבלנות ושפלות, יחד עם בלימת הפה הם המאפיינים את משה ואהרון, שתי מעלות אלו הם המעלות שאנשים שדובקים בהם מקיימים את העולם. משה ואהרון היו השורש של האנשים בעלי הענווה ובעלי הבלימת פה. ולא בכדי אומר לנו רש"י שמשה ואהרון שקולים כאחד. משום שודאי שמעלת הענווה שהיתה למשה היתה גם לאהרון, ומעלת הבלימת פה שהיתה לאהרון היה גם למשה. אך כל אחד היה בו את כוח יותר דומננטי שאפיין אותו. ולכן העולם מתקיים בזכות משה ואהרון, שהם זכו לדרגה הזאת בצורה הטובה ביותר, וכל מי שדבק בדרכם, זוכה שהעולם מתקיים בזכותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
