ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הגמרא בחולין אומרת 2 : "ואמר רבא ואיתימא ר' יוחנן: אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן, כתיב הכא ונחנו מה, וכתיב התם (איוב כ"ו) תולה ארץ על בלימה. אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר תולה ארץ על בלימה; רבי אבהו אמר: מי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר (דברים ל"ג) ומתחת זרועות עולם."
ולכאורה צריך להבין את דברי הגמרא, שהרי מדוע זכו אהרון ומשה שכל העולם מתקיים עליהם. ואמנם מצינו שכתוב 3 : "וצדיק יסוד עולם" שמשמע שהצדיק הוא היסוד של העולם והעולם מתקיים בזכותו, וכן מסופר על ר' חנינא בן דוסא התנא הקדוש 4 : "דאמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו - ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני - די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת." וא"כ מובן איך בימי משה ואהרון הם היו היסוד של העולם, כמו כל הצדיקים. אך מדוע עד היום אין העולם מתקיים אלא בזכות משה ואהרון?
ועוד שאלה נשאלת בגמרא לעייל, מה הקשר בין זה שאין העולם יכול להתקיים אלא בשביל משה ואהרון, לכך שאין העולם מתקיים אלא במי שבולם עצמו בשעת מריבה ובמי שמשים עצמו כאינו. הרי זה סותר במידה מסויימת, בזכות מי העולם קיים, בזכות משה ואהרון או בזכות הענווים או בזכות השקטים?
ונראה לבאר על פי הפסוק שכתוב על משה רבינו 5 : "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:" שידוע שמשה היה האיש הענו ביותר בעולם. ומבאר רש"י על המילה "ענו"- "שפל וסבלן". המעלה של משה היתה הענווה.
אהרון לעומת זאת היה בו גם תכונה מיוחדת. כאשר הודיעו לו ששני בניו נדב ואביהו מתו, מובא תגובתו של אהרון 6 : "ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן:" למרות שיכול היה להתרעם ולשאול על מה ולמה הם מתו, הרי הם היו צדיקים. אבל אהרון מקבל את הגזירה מאת ה' באהבה, ובולם פיו בשעת גזירה.
שתי מעלות אלו של ענווה שהיא סבלנות ושפלות, יחד עם בלימת הפה הם המאפיינים את משה ואהרון, שתי מעלות אלו הם המעלות שאנשים שדובקים בהם מקיימים את העולם. משה ואהרון היו השורש של האנשים בעלי הענווה ובעלי הבלימת פה. ולא בכדי אומר לנו רש"י שמשה ואהרון שקולים כאחד. משום שודאי שמעלת הענווה שהיתה למשה היתה גם לאהרון, ומעלת הבלימת פה שהיתה לאהרון היה גם למשה. אך כל אחד היה בו את כוח יותר דומננטי שאפיין אותו. ולכן העולם מתקיים בזכות משה ואהרון, שהם זכו לדרגה הזאת בצורה הטובה ביותר, וכל מי שדבק בדרכם, זוכה שהעולם מתקיים בזכותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
