ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הפסקת שמירה בתוך הזמן ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה נושאים נוספים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

כו שבט תשס"ט

הפסקת שמירה בתוך הזמן


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל

הגמרא (קידושין יג.) דנה לגבי אדם שנתן כסף לאשה בתור פקדון ואח"כ (כשהכסף כבר אצלה) אמר לה לשון קידושין (הרי את מקודשת לי בכסף זה...) והאשה שתקה. האם נאמר שיש הוכחה שהסכימה לקידושין שהרי אם אינה מסכימה היתה צריכה להשליך לו את הכסף ול"שדר" לו בכך שאינה מעונינת בקידושין. הגמרא אומרת שאין זו הוכחה, משום שהאשה קבלה את הכסף כפקדון, והיא חוששת שאם תשליך אותו יקרה לו משהו אח"כ, והמפקיד יחייב אותה בתשלומים. לכן אין בשתיקתה הוכחה להסכמתה מכך שלא זרקה את הכסף.
הרשב"א בחידושיו שם (קידושין יג.) מביא קושיה בשם הרב אב ב"ד (הוא בעל ספר ה"אשכול"): הלא עדיין היתה האשה יכולה להשליך את הכסף ולהודיע למפקיד שהיא מפסיקה להיות שומרת שלו ואז לא יוכל לתבוע אותה אם יקרה נזק!
מכח קושיה זאת למד הרב אב ב"ד ששומר אינו יכול להפסיק להיות שומר באמצע תקופת החיוב, ולכן לא היה לאשה פתרון ונאלצה להשאיר את הכסף אצלה.
הרשב"א הסתפק בחידוש זה, שהרי אנו פוסקים ש"פועל חוזר בו אפילו בחצי היום", ומדוע לא יוכל השומר לחזור בו באמצע הזמן, כמו כל פועל?
בשיטת הרב אב ב"ד כתב גם ה"מגיד משנה" (הלכות שאלה ופקדון פרק ז' הלכה י"א) "ונראה לי שאם הפקיד אצלו לזמן ידוע - שאינו יכול להכריחו לקבל ממנו תוך הזמן, שיכול לומר לו קבלת עליך שמירת זה הזמן הקצוב". כך גם פסק המחבר (שו"ע חושן משפט סי' רצ"ג סעיף א') - "ואם הפקידו אצלו לזמן ידוע אינו יכול להכריחו לקבלו ממנו תוך הזמן".
בספר "מחנה אפרים" (הלכות שומרים סי' י"ח) רוצה לסייג דין זה ולומר שזה נאמר רק לגבי שומר חינם ולא לגבי שומר שכר.
סיבת החילוק: שומר שכר מצווה לשמור באופן אקטיבי, עליו לשבת ולשמור על הפקדון, ולעשות את הפעולות הנדרשות לשמירה. אולם שומר חינם צריך רק להניח את הפקדון במקום שרגילים בד"כ להניח חפץ כזה ואין לו עבודה ממשית.
לכן, לגבי שומר שכר נכונה טענת הרשב"א ש"פועל חוזר בו בחצי היום", מהטעם שנאמר בגמרא (ב"מ י.) "עבדי הם - ולא עבדים לעבדים", אך להיות שומר חינם - אין זה נחשב עבדות (שהרי אינו צריך לעיבוד בשמירה, אלא רק לא לפשוע), ולכן לגביו לא נאמרה ההלכה שפועל חוזר בו בחצי היום.
אולם ה"מחנה אפרים" בעצמו כותב שם שהריטב"א כתב דין זה גם לגבי שומר חינם וגם לגבי שומר שכר, וכן בשו"ע שהזכרנו לא חילק בין השומרים.
א"כ, חוזרת קושית הרשב"א, הרי פועל חוזר בו בחצי היום!
יש להעיר עוד על ה"מחנה אפרים" שביסוד דבריו עומדת ההנחה שלשומר חינם יש מחוייבות של פועל, ועל גבי זה חידש שכאן גם אינו יכול לחזור בו.
אך באמת יש מחלוקת עקרונית האם יש, בכלל, מושג של התחייבות מדין "פועל" - בחינם.
דעת מהרי"ק (שורש קל"ג) שפועל העושה בחינם אינו מחוייב כלל לבעל הבית ולעומתו דעת הגהות אשר"י (ב"מ פרק שמיני סי' א') שחייב לעבוד.
א"כ דברי ה"מחנה אפרים" תלויים גם במחלוקת זאת.
בקצות החושן (סי' ע"ד סק"א ורצ"ג סק"ב) ובחידושי "חתם סופר" (על שו"ע רצ"ג) מצאנו כיוון שונה לגמרי בהסבר דברי הרב אב ב"ד.
הם טוענים שאמנם צודק הרשב"א בכך ששומרים יכולים לחזור בהם מחיובי הפועלים המוטלים עליהם ואין הם מחויבים לשמור יותר, אך מכל מקום אין זה פוטר אותם מחובת האחריות לנזקים שיקרו לחפץ.
לדבריהם, חובת התשלומים וחובת השמירה אינן תלויות זו בזו.
יש על השומר חובת שמירה ובמקביל הוא גם מהווה "חברת ביטוח" לפיקדון וקיבל על עצמו את האחריות לכל הנזקים שיקרו לחפץ (לפי רמת האחריות המתאימה: שומר חינם אחראי לנזקים שנעשו בפשיעה ושומר שכר אחראי גם לגניבה ואבידה) במשך תקופת השמירה. לכן גם אם נפטר השומר מחויב השמירה בפועל מכוח הזכות של פועל לחזור בו בחצי היום - בכל אופן, יהיה חייב בחובת האחריות על מה שיקרה לחפץ עד תום התקופה שקיבל על עצמו. מחובה זאת אינו יכול לחזור בו.
נמצא, שלדעת הרשב"א חובת התשלום של השומרים נובעת מחובתם לשמור ולדעת קצות החושן וחתם סופר זוהי חובת אחריות מעבר לחובת השמירה.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il