ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרשב"א בחידושיו שם (קידושין יג.) מביא קושיה בשם הרב אב ב"ד (הוא בעל ספר ה"אשכול"): הלא עדיין היתה האשה יכולה להשליך את הכסף ולהודיע למפקיד שהיא מפסיקה להיות שומרת שלו ואז לא יוכל לתבוע אותה אם יקרה נזק!
מכח קושיה זאת למד הרב אב ב"ד ששומר אינו יכול להפסיק להיות שומר באמצע תקופת החיוב, ולכן לא היה לאשה פתרון ונאלצה להשאיר את הכסף אצלה.
הרשב"א הסתפק בחידוש זה, שהרי אנו פוסקים ש"פועל חוזר בו אפילו בחצי היום", ומדוע לא יוכל השומר לחזור בו באמצע הזמן, כמו כל פועל?
בשיטת הרב אב ב"ד כתב גם ה"מגיד משנה" (הלכות שאלה ופקדון פרק ז' הלכה י"א) "ונראה לי שאם הפקיד אצלו לזמן ידוע - שאינו יכול להכריחו לקבל ממנו תוך הזמן, שיכול לומר לו קבלת עליך שמירת זה הזמן הקצוב". כך גם פסק המחבר (שו"ע חושן משפט סי' רצ"ג סעיף א') - "ואם הפקידו אצלו לזמן ידוע אינו יכול להכריחו לקבלו ממנו תוך הזמן".
בספר "מחנה אפרים" (הלכות שומרים סי' י"ח) רוצה לסייג דין זה ולומר שזה נאמר רק לגבי שומר חינם ולא לגבי שומר שכר.
סיבת החילוק: שומר שכר מצווה לשמור באופן אקטיבי, עליו לשבת ולשמור על הפקדון, ולעשות את הפעולות הנדרשות לשמירה. אולם שומר חינם צריך רק להניח את הפקדון במקום שרגילים בד"כ להניח חפץ כזה ואין לו עבודה ממשית.
לכן, לגבי שומר שכר נכונה טענת הרשב"א ש"פועל חוזר בו בחצי היום", מהטעם שנאמר בגמרא (ב"מ י.) "עבדי הם - ולא עבדים לעבדים", אך להיות שומר חינם - אין זה נחשב עבדות (שהרי אינו צריך לעיבוד בשמירה, אלא רק לא לפשוע), ולכן לגביו לא נאמרה ההלכה שפועל חוזר בו בחצי היום.
אולם ה"מחנה אפרים" בעצמו כותב שם שהריטב"א כתב דין זה גם לגבי שומר חינם וגם לגבי שומר שכר, וכן בשו"ע שהזכרנו לא חילק בין השומרים.
א"כ, חוזרת קושית הרשב"א, הרי פועל חוזר בו בחצי היום!
יש להעיר עוד על ה"מחנה אפרים" שביסוד דבריו עומדת ההנחה שלשומר חינם יש מחוייבות של פועל, ועל גבי זה חידש שכאן גם אינו יכול לחזור בו.
אך באמת יש מחלוקת עקרונית האם יש, בכלל, מושג של התחייבות מדין "פועל" - בחינם.
דעת מהרי"ק (שורש קל"ג) שפועל העושה בחינם אינו מחוייב כלל לבעל הבית ולעומתו דעת הגהות אשר"י (ב"מ פרק שמיני סי' א') שחייב לעבוד.
א"כ דברי ה"מחנה אפרים" תלויים גם במחלוקת זאת.
בקצות החושן (סי' ע"ד סק"א ורצ"ג סק"ב) ובחידושי "חתם סופר" (על שו"ע רצ"ג) מצאנו כיוון שונה לגמרי בהסבר דברי הרב אב ב"ד.
הם טוענים שאמנם צודק הרשב"א בכך ששומרים יכולים לחזור בהם מחיובי הפועלים המוטלים עליהם ואין הם מחויבים לשמור יותר, אך מכל מקום אין זה פוטר אותם מחובת האחריות לנזקים שיקרו לחפץ.
לדבריהם, חובת התשלומים וחובת השמירה אינן תלויות זו בזו.
יש על השומר חובת שמירה ובמקביל הוא גם מהווה "חברת ביטוח" לפיקדון וקיבל על עצמו את האחריות לכל הנזקים שיקרו לחפץ (לפי רמת האחריות המתאימה: שומר חינם אחראי לנזקים שנעשו בפשיעה ושומר שכר אחראי גם לגניבה ואבידה) במשך תקופת השמירה. לכן גם אם נפטר השומר מחויב השמירה בפועל מכוח הזכות של פועל לחזור בו בחצי היום - בכל אופן, יהיה חייב בחובת האחריות על מה שיקרה לחפץ עד תום התקופה שקיבל על עצמו. מחובה זאת אינו יכול לחזור בו.
נמצא, שלדעת הרשב"א חובת התשלום של השומרים נובעת מחובתם לשמור ולדעת קצות החושן וחתם סופר זוהי חובת אחריות מעבר לחובת השמירה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
