ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
מרים בת אנה נטע
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם [כא, א].
"כל מקום שכתוב ואלה מוסיף על הראשונים. ובכל מקום שכתוב 'אלה' פוסל את הראשונים וכו'. "ואלה המשפטים" מוסיף על הראשונים, מה שכתוב למעלה" [שמות רבה, ל, ב].
כי יש להבחין בין ההכשרה לבין התכלית. מערכת המשפט אצל בני נח הוא כדי לסדר ולתקן את הסדר החברתי. אבל מערכת המשפט אצל ישראל הוא כדי לנהוג מצוות אלוקיות. הבחנה זו נקראת בלשון המקובלים 'דעת תחתון' ו'דעת עליון' ['עץ חיים לאריז"ל, שער כה, דרוש ב' כלל יז]. יסוד הדברים בתפילת חנה "כי אל דעות ד'" [שמו"א ב, ג], ופירשו בזוהר [ח"ג דף רצב:] למה לשון רבים? "בגין דאיהו בתרי גווני, עילאה ותתאה".
'דעת תתאה' הוא כינוי לשכל האנושי, לדרגת 'מדַבר', להישגים של מדע וחכמה בבחינת הנבראים. לעומת זאת יש יחודה של חכמת שלמה, שהשיגה מה שלמעלה מהשמש והיא דעת עליון. "וידבר על העצים וכו' וידבר על הבהמה, ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים" [מל"א ה, יג]. כלומר "על" עמה שלמעלה מהם, בעולמות הרוחניים. וזה גם הרעיון בפסוק "וישב שלמה על כסא ד'" [דהי"א כט, כג]. הישגי 'דעת תתאה' קשורים להשגות 'דעת עילאה', והכל מקופל בתורה [כדברי הרמב"ן בהקדמתו לתורה].
סידור ענייני המשפט והממון הם רק אמצעיים לתיקון ענייני החברה, למניעת גזל, הונאה וכיו"ב. אבל ע"י דבקות בדרכי יושר יוכל האדם להגיע לדעת עילאה, ולעיסוק בלעדי במושגים רוחניים. אכן אם כך הם הדברים נשאלת השאלה: בחברת העתיד המתוקנת, מה יעלה בגורלם של כל אותם דיני הממונות? בעולם המשיג את מטרתו, מה יהא על האמצעיים וההכשרות למיניהם? אמנם אז יזדהו האמצעים עם המטרה, טעם העץ ישתווה לטעם הפרי, ומכשירי המצווה יהיו נידונים כמצווה עצמה. מכאן הבנה בדרשת חז"ל "אשר תשים לפניהם ולא לפני עכו"ם" [גיטין פ"ח:]. איסור זה קיים גם אם מסקנות המשפט לפני דיינים נוכרים תהא שווה לפסיקת הישראלית. כי פסק הדין הניתן ב'דעת תתאה', לעולם לא יתעלה ל'דעת עילאה'. לעולם הוא ישאר רק בגדר אמצעי והכשר להסדרת ענייני החברה. יחסר לו שאר רוח שבאמצעותו יתהפך מהכשרה למצוה, שיהפכנו לתכלית. שאר הרוח שבמשפט הישראלי, שואב כוחו מהתוספת על הראשונים, "ואלה המשפטים, מוסיף על הראשונים" [ע"פ 'שמועות ראי"ה' משפטים].
פרק ד':
הגרי"מ חרל"פ וגדולי ישראל על ר' יושעה ריבלין זצ"ל
בשבועות האחרונים עסקנו בדמותו של ר' יושעה ריבלין זצ"ל, 'ראש הבונים', ומנהל ה'ועד הכללי'. סיפרנו על דמותו המופלאה והנשגבה, ועל תורת ה'אתחלתא דגאולה' בה היה חדור. הבאנו גם את הספדו של מרן הראי"ה עליו, באזכרה שנערכה עשרים וחמש שנה אחר פטירתו.
להשלמת התמונה, נביא השבוע את מקצת מדבריהם של גדולי ישראל על ר' יושעה; על דמותו הנשגבה והשקפתו על הגאולה כפי שקיבל במסורת מאבותיו תלמידי הגר"א.
הגרי"מ חרל"פ: "הנה האב של ירושלים"
נפתח בדברים שכתב הגרי"מ חרל"פ זצ"ל:
"אם כי לא הכרתי את האדם הדגול רב הפעלים הרה"ג ר' יוסף ריבלין ז"ל, בכל זאת זוכר אני מילדותי את תואר פניו האצילים בעת אשר עבר על חצר רבי יהודה החסיד ז"ל, עת שלמדתי בתלמוד תורה 'עץ חיים', ועדיין ניצב לנגד עיני את אשר התרשמתי אז, כי עובר לפני איש אשר דאגת הכלל קוננת בקרבו ושרעפי לבבו מתרוצצים בקרבו, איך להיטיב ולהרים את המצב, להוציא מן המיצר אל המרחב, לקדש שם ישראל ושם ירושלים וילידי שעשועיה בעולם. וזוכר אני מה שהיה שומה בפינו כשהיינו תינוקות – אשר מיום שנחרב ביהמ"ק ניתנה להם הנבואה – בכל פעם שראינו אותו עולה לבית מרן הגאון רבינו שמואל סלאנט זצ"ל, ענינו ואמרנו: "הנה האב והפטרון של ירושלים", וגם שמעתי מפי הזקנים, איך שהיו מוקירים אותו הן מצד יחוסו, והן מצד פעולותיו.
והנה מכבר ביארתי, איך שכל אלו שזכו ליקח לבבם לבנות בית ד' ולהקים שממות ארצנו הק', אם רק נגשו לזה מצד קודש האמונה ומצד החשת גאולתם של ישראל, לעזוב את הארצות הטמאות ולהתיישב בארץ קודשנו, להתיישב וליישב תקומת ישראל ובנין ארצם, מתוך שהתאחזו בארץ הנבואה, זכו למחזות קדושות והופעות עליונות, מה שאי אפשר לזכות אליהם בארצות נכר מצד גושם ואוירם הטמאה, וגם אלה שלא יכלו להתכונן להשראת קדושה וגילויי הופעה, אויר הקודש והמקדש של ארץ הקודש תקפתם, ושכן עליהם רוח ד'.
עדים על זה אלו העולים הראשונים, חבורתא קדישתא תנאי דבי אליהו תלמידי מרן הגר"א זי"ע, אשר מאז נתעורר רבינו הגר"א לעלות לירושלים, לאוקמא שכינתא מעפרא, ונחה עליו רוח ד', מצד שגם בעודו בחו"ל התחבק והתקפל באוירא דכיא וקדישא של מקום הקודש והמקדש [...] ולולי העיכובים מן השמים שעוד לא הגיע שעתו, היה אז מתקיימת הנבואה "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא" וגו'. – אבל מה שלא עלה ביד הרב עלה ביד התלמידים, ובאו אל המנוחה ואל הנחלה [זבחים קיט], כולם עלו למעלות נוראות וחזו מחזות אלוקים, רוה"ק וגילויי אליהו זכור לטוב, והם אשר אַצלו על ר' יוסף הנין והנכד שלהם, וגם עליו צלחה רוח השיר, ויזמר בשבחין למיעל גו פתחין, כתב את הפזמונים אשר כולם אומרים ח"ן וכבוד, לגלות במילים קצרות כל פרשת העבר וכל מה שהייתה יד ד' על אליהו, ומסרה לתלמידיו וצאצאיהם, וגם מרמזי רמוזי לדברים שהם מכבשונו של עולם, מדורשי רשומות ראשי פרקים, מסדרי הגאולה והתקומה, וכללם יחד בחרוזים" [מתוך החוברת 'רבי יוסף ריבלין ז"ל', מאת ר' א"ד ווישנאצקי. מובא בספר 'ברכת מרום' לגרי"מ חרל"פ עמ' פט. עיקרי הדברים מובאים גם בספר 'ברית אבות בסערת אליהו' עמ' 9].
תלמידי הגר"א עסקו בקיבוץ גלויות וגאולה
דברים חשובים כותב חתנו של הגרי"מ חרל"פ – הרב מרדכי ליב זק"ש זצ"ל (רבה של שכונת 'זכרון משה' והסביבה), במכתבו לר' שלמה זלמן ריבלין זצ"ל, בנו של ר' יושעה ריבלין. במסגרת עבודתו ועיסוקו של הרש"ז ריבלין בתורת הגאולה של הגר"א, הוציא לאור את הספר 'מדרש שלמה', ובו דרשות רבותינו מייסדי הישוב, בענייני תורת הגאולה של הגר"א. וכך מסביר הרמ"ל את חשיבות הוצאת הספר:
"לכבוד ידידי ש"ב יקר הרוח ורב הפעלים, כש"ת הרב ר' שלמה זלמן ריבלין שליט"א. – שמחתי לראות את ספרו החשוב מאוד, אשר בשם 'מדרש שלמה' יכנהו, המכיל דרשות המיוסדות על רעיוני קודשם של רבינו הגדול הגר"א ותלמידיו זצוק"ל וזיע"א ועל הגיונותיהם וביחוד על דברי אביו הגדול והמפורסם לשם ולתהילה בונה ירושלים החדשה ה"ה הרה"ג מוהר"ר יוסף ריבלין זצ"ל.
אפריון נמטיה על פרסמו את הדברים הנשגבים המתנוצצים פה ושם מעל דפי הספר היקר והמפיחים רוח חיים, תקוה ועידוד, והמפיצים אור בהיר על כל מה שהתרחש בסוד ד' ליראיו, הלא המה גאוני ארץ וצדיקי הדור, תלמידי הגר"א, אשר פעלו על פי פקודת רבם- רבנו הגדול, אשר לאורו אנו הולכים, הגו וחשבו, עמלו ועשו, פעלו והפעילו למען תחיית ארצנו הקדושה ולמען העלאת אחינו בני ישראל אליה מארבע כנפות הארץ, במטרה נעלה ונשגבה לקרב את הגאולה ואת קץ הימין. וטוב עשה מע"כ בזה שהוא עושה נפשות ומשפיע בעניין זה על הנוער והדור הצעיר מבין תלמידיו, אשר הוא מוסר להם את הרעיונות האלה, למען ידעו מה עשו מורינו ורבותינו בדורות הקודמים למען בניינה ותחייתה של ארצנו הקדושה ולמען קיבוץ הגלויות. ידע הנוער שלנו מי היו מניחי היסוד לישוב היהודי בארצנו ובאיזה תנאים פעלו אז. הייתה לי הזכות לשמוע הרבה פעמים מפי קודשו של חותני מורי ורבי הגאון הצדיק מרן יעקב משה חרל"פ זצ"ל אשר הכיר פנים אל פנים עסקני ירושלים ובייחוד את מע"כ אביו הדגול ר' יוסף ז"ל ותמיד היה מדבר עליו בהערצה רבה, הן מצד פעולותיו הכבירות והברוכות למען בנין הארץ ובנין ירושלים עיר הקודש ת"ו, והן מצד גדלותו בתורה וכשרונותיו הבלתי רגילים, והן מצד היותו מנהיג בחסד עליון אשר כולו היה אומר כבוד, והן מצד מעלת רוחו העילאית בחזון ובדרשנות [...]. ולא אוכל להמנע מלהזכיר כאן את אחד מיחידי סגולה בדור הקודם, ה"ה הרב הגאון המפורסם מוהר"ר יצחק צבי ריבלין זצ"ל, הרב הראשון ד'זכרון משה' בירושלים עיה"ק, שמע"כ מביא כמה דברים בשמו. הר"ר יצחק צבי ריבלין הנ"ל, חוץ מגאונותו ובקיאותו הנפלאה בכל הש"ס, היה תמיד מרבה לדרוש כמעיין המתגבר ברעיונות הגר"א ותלמידיו על קיבוץ גליות וקירוב הגאולה וגם היה מעורר הרבה על המצווה לדבר בלשון הקודש. הנני חושב כי לאחרי הסתלקותו של הרב יצחק הירש (צבי) ריבלין, הנה מע"כ יבדלח"ט הנהו הידען והמומחה המיוחד בדורנו ברעיונות הנשגבים של הגר"א ותלמידיו לקיבוץ גלויות ולדרכי אתחלתא דגאולה וכן בתולדות הישוב הישן בארץ. – מוקירו ומכבדו כערכו הרם, מרדכי יהודה ליב זק"ש".
הגר"א רקובסקי: "נצוצי נבואה ורוח הקודש"
בספר 'מדרש שלמה' הנ"ל, מופיעים מכתבי הסכמה וברכה נוספים מגדולי ירושלים, ביניהם הרב אבא רקובסקי, רב השכונות 'אבן ישראל', 'עזרת ישראל' והסביבה, שכותב בין היתר את הדברים הבאים:
"ספר הדרשות מדרש שלמה מכין בתוכו דברים נשגבים בקשר לבנין ירושלים קבוץ גלויות מצוות ישוב ארה"ק ודרכי האתחלתא דגאולה על יסוד רעיונות רבנו הגר"א ותלמידיו גדולי ישראל מניחי יסוד היסודות של ישובנו בארצנו הקדושה. שמחתי לראות שבהרבה דרשות של הספר מביא המחבר חלקים מדרשות אביו הסופר והדרשן הבונה והמנהיג הגדול הרה"ג רבי יוסף ריבלין זצ"ל, אשר עד היום מזכירים זקני ירושלים את שמו מתוך התרגשות של הערצה גדולה והרבה שמעתי עליו גם מאת חותני הרב הגאון ר' חיים מן זצ"ל על מפעליו כתביו ודרשתיו וכו', כבר אמרתי וחזרתי מתוך הכרה עמוקה בהסתכלותי במאמריו של הר"י ריבלין ז"ל נצוצי נבואה ורוח הקודש ממש יוצאים מפטישי שפתיו וחכם עדיף מנביא. וברא כרעיה דאבוה, ממשיך שלא על מנת לקבל שום פרס לעשות למען עמנו וארצנו. חשוב להזכיר בזה שחותני הנ"ל הגר"ח מן ז"ל, שגם הוא אחד מצאצאי תלמידי הגר"א מייסדי הישוב, היה גם הוא מדבר תמיד ברעיונות הגר"א ותלמידיו על מצוות ישוב אר"י, קיבוץ גלויות וכו' ומסירות נפשם בעבודת היסוד של ישובנו הק' בתוך תנאים קשים של הימים ההם כנודע.
כל פרקי הספר הזה מלאים תוכן רב ונעלה וכל המעוניין לדעת או לכל הפחות לקבל מושג מהרעיונות העילאיים של רבנו הגר"א ותלמידיו על ענין קיבוץ גלויות באתחלתא דגאולה אשר הם הם היו הבסיסים למפעליהם הכבירים של תלמידי הגר"א והנלוים אליהם ביסוד הישוב בארצנו הקדושה" ['מדרש שלמה' עמ' יד – טז].
הגר"א ראם זצ"ל (ראב"ד ירושלים): "הוא היה שותף עם הקב"ה!"
אחד מגאוני ירושלים ומגדולי מורי ההוראה, היה ר' אליהו ראם זצ"ל. הוא היה מהרבנים המקושרים למרן הראי"ה. מסופר, כי בעת שמרן הראי"ה חלה את חוליו האחרון, רצו מקורביו לשמחו, וביקשו מר' אליהו לבוא לדבר עמו בדברי תורה, שכן ידעו כי ר' אליהו לומד ומפלפל בריתחא דאורייתא, וקיוו שעל ידי קושיותיו יתעורר הראי"ה להשיב מלחמה שערה וישכח מייסוריו.
הרב אליהו ראם היה מפאר גידוליה של ירושלים. שקדן עצום, שהיה לומד עד שעות מאוחרות בלילה, ועם זאת משכים קום ומספיק ללמוד עוד לפני התפילה. היה רגיל לחזור על תלמודו אין ספור פעמים, וכך נעשה לבקיא גדול בכל הש"ס. היה לומד בחיוניות עצומה, ובשעה שהיה מתווכח בדברי תורה היה מרים קולו בהתלהבות.
סיפר הרב אליעזרוב זצ"ל, רבה של שכונת קטמון, שאחר נישואיו היה רגיל לשאול את הרב אליהו ראם שאלות בהלכה למעשה, והיה נדהם מבקיאותו בכל חדרי התורה, ותמה היאך אפשר להשיג בקיאות כזו. לאחר שהתקרב אליו יותר, ונוכח בשקדנותו העצומה, חדל להתפעל מבקיאותו, כי הבין שאכן חזר על השולחן ערוך פעמים רבות כל כך עד שאי אפשר שלא להיות בקיא.
ר' אליהו ראם, היה נצר למשפחת הגר"א, היה מחובר לתורת הגאולה של הגר"א, והנה חלק מדבריו במכתב ברכתו לספר 'מדרש שלמה':
"הובא לפני הספר 'מדרש שלמה', שחיבר ידידי היקר והנכבד הרב מו"ה שלמה זלמן ריבלין הי"ו [...]. יש לציין שכל הרעיונות של רבנו הגר"א על קבוץ גלויות וישוב ארץ הקודש התבטאו לא רק ברעיונות אלא גם הוצאו מכוח אל הפועל על ידי תלמידיו עושי רצונו ומצוותו בעלייתם לארץ ישראל, בנסיעות קשות בים וביבשה, ומסרו נפשם וגופם בעבודה הקדושה של יסוד הישוב ובנין הארץ בתוך תנאים מסוכנים, ואשר גם בספרים רבים אי אפשר לתת את התמונה הנשגבה הזאת. והם הם שהניחו את היסוד הגדול לקבוץ הגלויות ובנין הארץ בסייעתא דשמיא.
בספר הדרשות 'מדרש שלמה' הנ"ל רואים אנו שבהרבה דרשות הסתמך המחבר על דרשות אביו הסופר והעסקן הגדול הרה"ג המפורסם ר' יוסף ריבלין זצ"ל, המכונה רבי יושעה מנהל ועד הכללי וראש בוני השכונות כנודע. כאן אציין שהכרתי אותו, את ר' יוסף ז"ל, במשך כמה שנים התפללתי בבית הכנסת שבשכונת אבן ישראל והרבה פעמים שמעתי ממנו דרשות והדרנים מלאי תוכן נפלא, גם שמעתי את שיעוריו והיה מהדר לבאר דברים עמוקים על פי ביאורי רבנו הגר"א ז"ל. לא אוכל לשכוח דרשתו אחרי כל נדרי בליל יום הכיפורים, דברים מלאים רגשי קודש והתעוררות מרובה לתשובה ולישוב אר"י עד כדי כך שהוא בעצמו פרץ בבכי גדול ועורר את הקהל לבכי והתרגשות עצומה. למרות שהיה ר' יוסף ז"ל עמוס עבודה רבה וקשה תמיד בהנהגת כל ענייני הציבור והישוב ובבנין ירושלים וביטול הגזירות וכו' שהוא היה כידוע רוח החיה ועמוד התווך בכל העניינים האלה, – היה שומר בהקפדה את קביעות השעורים בתורה שהיה מגיד בכל יום, ובכל הדרשות וההדרנים שהיה דורש תמיד היה מקשר את כל ענין למצות ישוב אר"י ולבנין ירושלים. ועליו נוכל לומר כי נעשה שותף עם הקב"ה הנקרא "בונה ירושלים". גם הדרת פניו האצילה שימשה להשפעה רבה בעיני כל ובעיני שרי הממשלה והקונסולים, בהשתדלותו תמיד לטובת היהודים כנודע.
בתוך הדרשות של הספר 'מדרש שלמה' הנ"ל מובאים גם הרבה דברים יקרים ונשגבים בשם הרה"ג ר' יצחק צבי ריבלין ז"ל שהיה רב ב'זכרון משה', גם אותו הכרתי היטב. היה תמיד דורש בהתלהבות מרובה על מצות ישוב ארץ ישראל וקרוב הגאולה והיה מכונה בשם 'דרשן הגאולה'. ר' יצחק צבי הנ"ל היה כידוע בקי בשני התלמודים ובמדרשים ובחבורי רבנו הגר"א ורעיונותיו על קיבוץ גלויות וישוב אה"ק. מתוך בקיאותו הרבה הזאת ידע ר' יצחק צבי לסתור ולשים לאל את כל דבריהם של כל אלה שהתנגדו לישוב ארץ ישראל, ובמילים חריפות היה אומר שכל המתנגד לישוב אר"י נחשב לחוטא בחטא המרגלים. [...] אליהו ראם ראב"ד פעיה"ק ירושלים ת"ו נצר ממשפחת רבנו הגר"א ז"ל" [שם, עמ' יא - יג].
ראש ישיבת המקובלים: גאונות עצומה בתורת הנסתר של הגר"א
סיפרנו בשבוע שעבר על אסיפת האזכרה שנערכה במלאות 25 שנה לפטירת ר' יושעה, בה נאמו מרן הראי"ה וגדולי ישראל. אחד מהגדולים שדיבר באותה אזכרה, היה הרב שמעון הוורויץ (לידר) זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים'. ישיבה קדושה זו הייתה קשורה מאוד למרן הראי"ה, וראשיה היו ממעריציו הנלהבים, ומבאי ביתו [עיין למשל 'אגרות הראי"ה' ח"ד עמ' רמה, ובתחילת החוברת 'אור שלמה'].
בנאומו בעצרת הזכרון לר' יושעה, אמר ר' שמעון הורוויץ:
"כל אנשי ירושלים זוכרים בעיקר את הנגלות שבפעולותיו של ר' יוסף, אך עוד יותר מזה יש לדבר על הנסתרות. אני מתכוון על שני דברים, א) הנסתרות השייכות לכוונות העמוקות בתורת הנסתר תורת הקבלה בשיטת הגר"א ותלמידיו שעליהן הסתמך ובנה כל פעולה ופעולה בעבודת בנין הישוב, את כוונותיו הנסתרות ורמזיו הקדושים ידעו רק יחידי סגולה יודעי ח"ן שבירושלים. ב) הנסתרות שבסבלותיו. הכל יודעים את הצרות שסבל ר' יוסף הצדיק בעבודתו הקדושה וההשמצות שהמטירו עליו בכל העתונים, אך עוד הרבה סבלויות נוראות בעבודת הבנין היה מסתיר אפילו מהמקורבים אליו כדי לא לגרום חולשה ברוח הקהל בענין בנין השכונות".
ר' שמעון לידר הורביץ היה אחד מחברי הוועד 'מגילת יוסף' (שעסק בהוצאה לאור של כתבי ר' יושעה) והיה מדבר הרבה על הגאונות שבפזמוני ר' יושעה בעמקי תורת הקבלה. באחד ממכתביו על ר' יושעה הוא כותב שהמקובלים בירושלים אומרים עליו "מופת הדור במדרש ומעשה, איש החזון והמעשה". כמו כן ציין ר' שמעון לידר את ידיעתו הרבה של ר' יושעה ב'שער הגלגולים' (בהקדמה לספר זה מודגש שספר זה הוגה ע"י "האברך המופלג וכו' ר' יוסף בהרב אברהם בנימין ריבלין") [קונטרס 'מגילת יוסף' עמ' 18, בסוף הספר 'מדרש שלמה'].
לפני מספר שבועות הזכרנו את דעתו של ר' שמעון הורוויץ בייחס לזמן הגאולה [ראה גיליון 57]. בספרו 'קול מבשר' (שזכה להסכמת מרן הראי"ה) העוסק בענייני קיבוץ גלויות, החזרת עשרת השבטים וחובתנו לעסוק בקירוב הגאולה, כותב ר' שמעון כך:
"בענין גודל חיוב לחזק הישוב בארץ ישראל וכו', אביא לכם מאמר מספרי קדמונים [הובא באורך גם בספר 'שארית ישראל' סופ"ג משום הרב אברבנאל והרד"ק בשם המדרש] מעניין היהודים שלא רצו לעלות לארץ ישראל בזמן בית שני, שאמרו שאין (זאת) הגאולה השלימה שאנו מקווים לה, לכן סבלו עבור זה כל מיני צרות ופרעות, כמו היהודים באשכנז וכו' ובפרט קהל וורמייזא, ומבואר שם שלא רצו לעלות לארץ ישראל בימי עזרא, ואנשי ירושלים כתבו אגרתם אליהם שיבואו לכל הפחות לעלות לרגל, ולא אבו שמוע, והשיבו "גורו באשר תגורו בירושלים הגדולה, ואנחנו נשב פה בירושלים הקטנה", כי טוב להם לשבת שם כי היו נכבדים בעיני השרים ונכבדים מאוד בכסף וזהב, ע"כ לא רצו לעזוב את ארצם (ועד היום יש לנו אנשים כאלה) והחטא הזה גרם להם כמה רעות וצרות ופרעות, ולא אוכל להתאפק מלהביא לכם ראיה ממה שמצאתי בס' 'מעשה ניסים' ועוד ספרים קדושים, והובא בזה"ל: אני יוזפא שמש למדתי בבחרותי בישיבה הגדולה בעיר פולדא אצל רב אחד ושמו הרב פנחס שהיה חכם גדול. וסיפר לי בזה הלשון שמעתי מרבי ומורי הגאון מה"ו וולק זצ"ל בעל הסמ"ע טעם למה יצא הקצף וחרון אף ה' על קהילות וורמיזא וכהנה יותר ויותר משאר מקומות אשר בני ישראל נפוצים שם, מפני שלא רצו לעלות בימי עזרא כו' ע"ש באריכות עכל"ה" ['קול מבשר' עמ' 12].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה ור' יושעה (יוסף) ריבלין זצ"ל (ד')
ר' יושעה ריבלין זצ"ל
בשבוע הבא נעסוק בהשקפתם של מרן הראי"ה והגרי"מ חרל"פ על אנשי הישוב הישן, והתחלת הגאולה ממקור הקודש .
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
