ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
בעולמנו היום הגל הגובר של האנטישמיות שמתקבלת בשקט בארצות המערב רק מראה לנו שדברים לעולם אינם משתנים כשמדובר ביהודים. חרם על ישראל - ושיהיה ברור, "ישראל" היא מילת צופן מקובלת ליהודים בכלל, אפילו לנטורי קרתא - ספורטאים ישראלים שלא מורשים להיכנס לאירועי ספורט ולעתים, כמו בשוודיה, נאלצים לשחק באצטדיון ריק, ניסיונות לסלק השקעות, אוניברסיטאות אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות בגלוי, כניעה לארגונים מוסלמיים בכל ארצות המערב - כל אלה חלק מהעולם שלנו היום. הקריאה "מוות ליהודים" יכולה להישמע בכל בירות אירופה המתורבתות במאה הנוכחית באין מפריע.
מעניין, אך גם מאכזב מאוד, שהיהודים לרוב חושבים שההתנהגות הזאת היא התנהגות נסבלת. זאת התגובה היהודית המצערת שמתבטאת בשריקה במעבר ליד בית קברות. במקום למחות בקול רם, להתנגד לכל הארגונים הלא-ממשלתיים הצבועים ולכל הקיצוניים בקמפוסים וברחובות, היהודים מקווים שאיכשהו הכול ייעלם מעצמו. זה לא יקרה, לצערנו.
אבל יש מקרים חריגים ומחממי לב גם בתמונה הקודרת הזאת. כוכב הטניס האמריקני אנדי רודיק פרש מטורניר הטניס בדובאי במחאה על הסירוב להכניס את הטניסאית הישראלית שחר פאר לדובאי. באירופה נערכים כנסים פרלמנטרים שדנים בשאלה איך להילחם באנטישמיות. האפיפיור ברומא גינה את האנטישמיות בפומבי ובתקיפות, משהו שקודמיו, לפני שבעים שנה, לא ראו לנכון לעשות, בלשון המעטה כמובן. ממשלת ישראל מתעוררת אט-אט ומבינה שצריך להילחם בשנאה הזאת באמצעים שלה: בשימוש טוב יותר בתקשורת, באינטרנט ובמאמצים בלתי פוסקים להרחיב את יחסי הציבור ולשפר את תדמיתה.
נס פורים חוזר על עצמו בכל דור. מההגדה של פסח אנחנו למדים שבכל דור ודור אנשים שקמים עלינו לכלותנו, מנסים להשמיד אותנו בגוף וברוח. איראן איננה חזיון תעתועים. עם זאת, חז"ל גם מלמדים אותנו שאסור לנו לסמוך רק על הנס. משמים עוזרים לאנשים שעוזרים לעצמם. אפילו נס פורים לא יכול היה להתרחש אלמלא המעשים והמעורבות של מרדכי ואסתר. חוסר מעש לנוכח שנאה כה גלויה לא מצדיק ניסים.
אנטישמיות היא אחד הכלים של הקב"ה, כביכול, להזכיר לעם היהודי את תפקידו המיוחד ואת שליחותו בעולם. הקב"ה לעולם לא ירשה לנו להתחמק מהשליחות ומהגורל שלנו. לעולם לא נהיה אומה ככל האומות, אך עלינו להגן על עצמנו, לפעול ולקוות לטוב כשאנחנו מגשימים את ייעודנו, ולהכריז עליו בקול רם מול העולם העוין.
ראוי להזכיר עוד פן של חודש אדר ושל האנטישמיות. בתלמוד נאמר ששנאת היהודים היא קיצור דרך להצלחה פוליטית. אך בטווח הרחוק המדיניות הזאת ממיטה חורבן על אלה שבוחרים בה. כל המדינות החזקות והאימפריות הגדולות שהלכו בדרך הזאת נעלמו מן העולם, ואילו העם היהודי שרד והשתקם.
בתקופתנו, זה היה ועודנו סיפורן של גרמניה וברית המועצות. נכון שגרמניה השמידה שישה מיליון יהודים, אבל בסופו של דבר, במונחים של עלות בשטח, בחיי אדם, בסבל ובתבוסה, מלחמת העולם השנייה הייתה אסון אדיר לגרמניה. עשרות שנים היא סבלה מחלוקת ארצה, ועד היום היא סובלת מקשיים שונים. המחיר הסופי שהיא תשלם על האכזריות שלה כלפי היהודים כמובן עוד לא חושב או שולם. המדיניות האנטי-יהודית של ברית המועצות הביאה אותה לדעיכה מפתיעה בסופו של דבר.
יש מחיר לפגיעה בעם היהודי. תשאלו את המן. חודש אדר מזכיר לנו את האמת העתיקה ואת מצבנו בהווה. חז"ל אמרו שאין שמחה גדולה מהשמחה שבהבנת המצב לאשורו. אולי משום כך אדר הוא חודש של שמחה. זהו חודש של הכרה במציאות ושל התנהגות נבונה וחזקה לנוכח המציאות הזאת. מסיבה זו, הוא גם חודש הניסים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















