ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר) כותב בשם כ"ק האדמו"ר מסאדיגורא זיע"א שפירש בספרו 'כנסת מרדכי' את הפסוק (בראשית, מג, י) "כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמיים", ש'לולא' אותיות אלול, שהיא תשובה מיראה, ו'זה' בגימטריה 'י"ב' רמז לחודש אדר שהוא החודש ה-י"ב, שעושים בו תשובה מאהבה, ולכן נאמר בו 'פעמיים', כי מי שעושה תשובה מאהבה, הזדונות נהפכים לו לזכויות. 'הלקח והלבוב' מחדש מדבריו שעיקר התשובה מאהבה נעשה על ידי 'ועתה', ואלו דבריו:
"האופן שיהודי יכול להתגבר על קליפת עמלק ימח שמו, הוא שלא לחשוב על העבר, כי הרפיון של עמלק בא מכוח שאומר שאין לך הכוח לעבוד הבורא כי כבר כשלת בעווניך, ובזה מביא באדם ספיקות כי כידוע 'עמלק' בגימטריה 'ספק'. וההיפך מספק הוא ודאי, 'ודאי' בגימטריה שם 'אהיה' - 'אנא זמין למהוי' (מעכשיו אני מזמן עצמי להיות). ענין לראות רק את העתיד ולא להסתכל על מה שהיה, רק להבטיח להקב"ה על העתיד שיהיה טוב מעכשיו".
כותב המוהרא"ש מיבניאל זיע"א: "לכן עיקר שלמות התשובה - לשכוח עברו לגמרי, אין לי עבר כלל, עכשיו אני מתחיל לחיות חיים חדשים, עכשיו אני מתחיל מחדש להיות יהודי, ללמוד תורה, לקיים את המצוות, להתפלל אל הקדוש ברוך - הוא, לדבר אליו יתברך, ללכת לבית הכנסת בבוקר, בצהריים ובערב, להתפלל שחרית, מנחה, ערבית. וכאשר אדם שוכח עברו - יכול להתקדם בחייו, וזה עיקר שלמות התשובה שזה סוד שם אהי"ה" (מתוך הקונטרס 'לחיות חיים חדשים').
אנחנו נמצאים בימי חג הפורים, על מעלתם כותב רבנו רבי משה יעקב חרל"פ זצ"ל (רזי לי): "בכל שנה ושנה בחודש אדר וביחוד בימי הפורים מתעוררים רוחות חדשות לתעודת החיים והתחדשותם... ואין קץ להשגות שאפשר להשיג בימים אלו על ידי התחדשות בהירה בזרמי תורה ומצוות ולהבלע כולו בחיים הקדושים".
כותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק ב, סימן ע"ד): "כִּי בַּתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח, וְעַל - כֵּן כָּל הַמִּצְווֹת הֵם זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, וְעַכְשָׁיו, (וְלֹא סִיֵּם)".
מוסיף על כך תלמידו הגדול רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ברכת הריח וברכת הודאה, ד): "כְּמוֹ שֶׁמּוּבָן מֵרִמְזֵי דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה עַל פָּסוּק מִ'מִּצְרַיִם וְ'לֹא יֵ'רָאוּ פָ'נַי רֵ'יקָם שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת פּוּרִים, שֶׁאָמַר אָז, כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ כָּל הַהַתְחָלוֹת מִפֶּסַח שֶׁהוּא יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַכְשָׁו וכוּ' וּפָסַק בְּאֶמְצַע וְלֹא סִיֵּם דְּבָרָיו. וּמִתּוֹךְ דְּבָרָיו הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָׁו הַהַתְחָלָה מִפּוּרִים, שֶׁהוּא מְחִיַּת עֲמָלֵק שֶׁהִיא עִקַּר הַגְּאֻלָּה שֶׁל מָשִׁיחַ".
בספר 'דיבורי אמונה' (חלק ד) מבאר רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל את מה שרבנו אומר "עכשיו" בהקשר לדברים שנאמרו על המלחמה נגד עמלק. על עמלק נאמר "צא הלחם בעמלק מחר", קליפת עמלק היא הדחייה, לדחות את עבודת ה' למחר, לאחר כך.
עמלק מכניס באדם מחשבות "מחר אתחיל לעבוד את ה', מחר אקום לתפילה, מחר אלמד, מחר... מחר...". לעומתו, רבנו מלמד אותנו שהעיקר בעבודת ה' והדרך לזכות לנצח את עמלק זה על ידי "ועכשיו"! עכשיו תעשה מעשה של קדושה, עכשיו תעשה התחלה חדשה, עכשיו התקרב לה' יתברך. לא משנה מה היה ולא משנה מה יהיה, כמו שרבנו מלמד אותנו על הפסוק "היום אם בקולו תשמעו" (ליקוטי מוהר"ן חלק א סימן רע"ב), אל תחכה למחר, עכשיו תגלה שאתה באמת רוצה, עכשיו תעשה מעשה.
וזו הכוונה 'ולא סיים', כי אין סיום להתחלות חדשות. מטרתך היא לעשות ולעשות, לרצות ולרצות את ה' יתברך עוד ועוד. לכן אחי אהובי! אל תהיה חלש בעיני עצמך, זכור שבכל מעשה קטן, אפילו ברצון הכי קטן, אתה מגלה ומקדש שמו יתברך! כמו שמביא הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג סעיף ד) שכל אחד חייב לצייר בדעתו את העולם על כף מאזניים, חציו זכאי וחציו חייב, ובמעשה הכי קטן, אתה מכריע את כל העולם כולו לכף זכות!
'הלקח והלבוב' מביא בשם ספר 'משנת העתים' שכל עיניינו של עמלק הוא בטלה, רמז לכך "ראשית גוים עמלק" - פירוש 'ראשית גוים' - מה שקודם לאותיות 'גוים' הן אותיות 'בטלה'. לכן עיקר הניצחון על עמלק הוא "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת ט, י), חטוף בכל רגע אפשרי טוב אמתי ונצחי, פעם בתורה, פעם בתפילה, פעם בצדקה. אפילו מבט ורצון אחד לה', יקר וחשוב לפני ה' יתברך ונשמר בבית גנזיו.
רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות מנחה, ז) ש'פורים' לשון 'פירורים' - שתחטוף ותשמח בנקודות הטובות שבך, כפי שרבנו מבאר בתורה המפורסמת ב'ליקוטי מוהר"ן' סימן רפ"ב - 'אזמרה לאלוקי בעודי', כמה האדם צריך להרים ולהחשיב את הנקודות הטובות שבו. וציווה ללכת עם התורה הזו כל רגע ורגע, כל היום וכל חייו, וכך יגיע לשמחה אמתית ונצחית - "אנוכי אשמח בה'".
פורים שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














