- שבת ומועדים
- חודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
למה נענה חוני המעגל?
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אחת הדמויות הציוריות מחבורת התנאים בעלי המשנה, שעוררה ומעוררת את הדמיון בגדלותה, היא דמותו של חוני המעגל. אף שהיא ידועה ומפורסמת מאוד, אפשר לומר שהיא לא די מוכרת, ועדיין לא נחשפה בכל מעמקיה ומרחביה.
אך מה הקשר בין חוני המעגל לבין חודש אדר? המאורע הגדול והמפורסם שהתפלל חוני על ירידת גשמים היה בחודש אדר, בכ' בו, ואת היום הזה קבעו חכמים ב'מגילת תענית' כיום שאין מתענים בו אלא הוא יום הודאה על אותה התרחשות מופלאה שהייתה בעקבות תפילתו.
נוסיף מעט על דמותו. ראשית מהו הביטוי 'המעגל' שנוסף לשמו? רש"י מסביר (מנחות צד, ע"ב) שעג עוגה ולא זז מתוכה, ולכן הוא נקרא מעגל. התעקש ועמד במקום שלו עד שתיענה תפילתו. יש מהגאונים שפירשו ש'מעגל' זה שם מקום, ויש שפירשו על שם מלאכתו שהיה מתקן גגות ותנורים, וכלי המלאכה שבו השתמש הוא מעגילה שבה משתמשים לעגל ולהטיח את הגגות, ולכן הוא נקרא 'המעגל'.
הוא חי בתקופת מלכות בית חשמונאי.
נספר את הסוף העצוב שלו, ניתן ללמוד ממנו הרבה דברים. מסופר (קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו) שבמלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס. תפסו אותו אנשי הורקנוס וביקשו ממנו שהוא יקלל את אריסטובולוס. ידעו שיש לו כוח בפיו - בתפילתו - ורצו שעל ידי פיו יוכל להכות את היריב. חוני ענה ואמר להם שהוא לא יעשה זאת. איימו עליו שאם לא יקלל את הצד האחר יהרגו אותו. פרס כפיו לשמים ואמר: 'אלו בני עם ה' ואלו בני עם ה' שלא תתקבל תפלתם של אלו נגד אלו ואני לא אקלל את ישראל'.ראו שהוא מתעקש - קמו עליו והרגוהו.
פה אנו רואים את גדולתו של חוני כאוהב ישראל, וכך נוכל להתרשם גם מהדברים שאמרו לו אותו דור שזכה לגשמים: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כג, כה) מי זה אביך ואמך? זה כנסת ישראל. הוא גזר והקב"ה מקיים, והודו בתפילה כך:
אם כן אנחנו רואים מסגנון התלמוד שהרגישו שאותו צדיק היה קשור לדור ומתוך שהיה קשור לדור הוא הרים את הדור ולכן תפילתו נענתה. אנחנו רואים את גדלותו של חוני המעגל בזכות בקשתו, ואנחנו רואים אותה גם בסגנון הבקשה, שהוא אומר "עד שתרחם על בניך" הוא לא בא לבקש בזכותו האישית אלא ביקש רחמים על כלל ישראל.
בחודש אדר רצה המן להשמיד, להרוג ולאבד את העם המפוזר ומפורד, ואנחנו כנגד זה, מתאחדים ביום הפורים במתנות ובמשלוח מנות לאביונים, הרי החודש הזה מסוגל לתפילתו של חוני המעגל שלא לבקש את אובדן הצד האחר של עם ישראל, לכן הוא פרס את כפיו לשמים בתפילה לטובת כלל ישראל ולא לטובת פלג אחד לעומת פלג אחר.
בהמשך הגמרא (תענית כג, ע"א) על חוני המעגל גם מסופר שהוא נרדם לשבעים שנה ואחר כך כשהוא התעורר לא הכירו אותו, לא ידעו ולא האמינו שזה הוא חוני המעגל, ואז הוא אמר את המשפט המפורסם: "או חברותא או מיתותא" או שאתה נמצא בחבורה - שאתה שייך לעם ישראל ולכלל ישראל ומתאים לדור ואם לא - עדיפה מיתה.
אם כן, דמות גדולי ישראל הצדיקים המתחטאים ומבקשים לפני המקום אם שהעזו פנים או התחצפו, לא היה זה מכוח אישיותם הפרטית אלא מכוח בקשתם למען כלל ישראל. ומצאנו צדיקים כעין זה, גם בדורות הבאים: כפי שמפורסם, למשל, על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שביקש מכוח כלל ישראל, והם אכן זכו ונענו. זהו אפוא הקשר של חוני המעגל לחודש אדר, שבכ' בו אין מתענים כי זה היום שבו נעשתה התשועה וה' נענה לתפילתו של חוני המעגל והוריד גשמים על הארץ.
אך מה הקשר בין חוני המעגל לבין חודש אדר? המאורע הגדול והמפורסם שהתפלל חוני על ירידת גשמים היה בחודש אדר, בכ' בו, ואת היום הזה קבעו חכמים ב'מגילת תענית' כיום שאין מתענים בו אלא הוא יום הודאה על אותה התרחשות מופלאה שהייתה בעקבות תפילתו.
נוסיף מעט על דמותו. ראשית מהו הביטוי 'המעגל' שנוסף לשמו? רש"י מסביר (מנחות צד, ע"ב) שעג עוגה ולא זז מתוכה, ולכן הוא נקרא מעגל. התעקש ועמד במקום שלו עד שתיענה תפילתו. יש מהגאונים שפירשו ש'מעגל' זה שם מקום, ויש שפירשו על שם מלאכתו שהיה מתקן גגות ותנורים, וכלי המלאכה שבו השתמש הוא מעגילה שבה משתמשים לעגל ולהטיח את הגגות, ולכן הוא נקרא 'המעגל'.
הוא חי בתקופת מלכות בית חשמונאי.
נספר את הסוף העצוב שלו, ניתן ללמוד ממנו הרבה דברים. מסופר (קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו) שבמלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס. תפסו אותו אנשי הורקנוס וביקשו ממנו שהוא יקלל את אריסטובולוס. ידעו שיש לו כוח בפיו - בתפילתו - ורצו שעל ידי פיו יוכל להכות את היריב. חוני ענה ואמר להם שהוא לא יעשה זאת. איימו עליו שאם לא יקלל את הצד האחר יהרגו אותו. פרס כפיו לשמים ואמר: 'אלו בני עם ה' ואלו בני עם ה' שלא תתקבל תפלתם של אלו נגד אלו ואני לא אקלל את ישראל'.ראו שהוא מתעקש - קמו עליו והרגוהו.
פה אנו רואים את גדולתו של חוני כאוהב ישראל, וכך נוכל להתרשם גם מהדברים שאמרו לו אותו דור שזכה לגשמים: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כג, כה) מי זה אביך ואמך? זה כנסת ישראל. הוא גזר והקב"ה מקיים, והודו בתפילה כך:
"דור שהיה אפל הארת בתפילתך
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
אם כן אנחנו רואים מסגנון התלמוד שהרגישו שאותו צדיק היה קשור לדור ומתוך שהיה קשור לדור הוא הרים את הדור ולכן תפילתו נענתה. אנחנו רואים את גדלותו של חוני המעגל בזכות בקשתו, ואנחנו רואים אותה גם בסגנון הבקשה, שהוא אומר "עד שתרחם על בניך" הוא לא בא לבקש בזכותו האישית אלא ביקש רחמים על כלל ישראל.
בחודש אדר רצה המן להשמיד, להרוג ולאבד את העם המפוזר ומפורד, ואנחנו כנגד זה, מתאחדים ביום הפורים במתנות ובמשלוח מנות לאביונים, הרי החודש הזה מסוגל לתפילתו של חוני המעגל שלא לבקש את אובדן הצד האחר של עם ישראל, לכן הוא פרס את כפיו לשמים בתפילה לטובת כלל ישראל ולא לטובת פלג אחד לעומת פלג אחר.
בהמשך הגמרא (תענית כג, ע"א) על חוני המעגל גם מסופר שהוא נרדם לשבעים שנה ואחר כך כשהוא התעורר לא הכירו אותו, לא ידעו ולא האמינו שזה הוא חוני המעגל, ואז הוא אמר את המשפט המפורסם: "או חברותא או מיתותא" או שאתה נמצא בחבורה - שאתה שייך לעם ישראל ולכלל ישראל ומתאים לדור ואם לא - עדיפה מיתה.
אם כן, דמות גדולי ישראל הצדיקים המתחטאים ומבקשים לפני המקום אם שהעזו פנים או התחצפו, לא היה זה מכוח אישיותם הפרטית אלא מכוח בקשתם למען כלל ישראל. ומצאנו צדיקים כעין זה, גם בדורות הבאים: כפי שמפורסם, למשל, על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שביקש מכוח כלל ישראל, והם אכן זכו ונענו. זהו אפוא הקשר של חוני המעגל לחודש אדר, שבכ' בו אין מתענים כי זה היום שבו נעשתה התשועה וה' נענה לתפילתו של חוני המעגל והוריד גשמים על הארץ.
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
הרב עודד מילר | אדר תשפ"ג
"הדור קיבלוה בימי אחשורוש"
תפארת ישראל פרק ל"ב
הרב ש. יוסף וייצן | ה' אדר ב תשע"ו
חודש אדר
הרב דב בערל וויין | אדר תשס"ט
כפייה ובחירה בפורים
תפארת ישראל פרק ל"ב
הרב ש. יוסף וייצן | י' אדר ב תשע"ו
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
שופר
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
שלושה שותפים באדם

שהחינו על בנית סוכה
בית מדרש ג. אסף | תשרי תשע"ו

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שהחינו על בנית סוכה
בית מדרש ג. אסף | תשרי תשע"ו

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד

קרוב אליך' שבת שובה תשפ"ד
גליון מספר 481
רבנים שונים | תשרי תשפ"ד
