ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
אך מה הקשר בין חוני המעגל לבין חודש אדר? המאורע הגדול והמפורסם שהתפלל חוני על ירידת גשמים היה בחודש אדר, בכ' בו, ואת היום הזה קבעו חכמים ב'מגילת תענית' כיום שאין מתענים בו אלא הוא יום הודאה על אותה התרחשות מופלאה שהייתה בעקבות תפילתו.
נוסיף מעט על דמותו. ראשית מהו הביטוי 'המעגל' שנוסף לשמו? רש"י מסביר (מנחות צד, ע"ב) שעג עוגה ולא זז מתוכה, ולכן הוא נקרא מעגל. התעקש ועמד במקום שלו עד שתיענה תפילתו. יש מהגאונים שפירשו ש'מעגל' זה שם מקום, ויש שפירשו על שם מלאכתו שהיה מתקן גגות ותנורים, וכלי המלאכה שבו השתמש הוא מעגילה שבה משתמשים לעגל ולהטיח את הגגות, ולכן הוא נקרא 'המעגל'.
הוא חי בתקופת מלכות בית חשמונאי.
נספר את הסוף העצוב שלו, ניתן ללמוד ממנו הרבה דברים. מסופר (קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו) שבמלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס. תפסו אותו אנשי הורקנוס וביקשו ממנו שהוא יקלל את אריסטובולוס. ידעו שיש לו כוח בפיו - בתפילתו - ורצו שעל ידי פיו יוכל להכות את היריב. חוני ענה ואמר להם שהוא לא יעשה זאת. איימו עליו שאם לא יקלל את הצד האחר יהרגו אותו. פרס כפיו לשמים ואמר: 'אלו בני עם ה' ואלו בני עם ה' שלא תתקבל תפלתם של אלו נגד אלו ואני לא אקלל את ישראל'.ראו שהוא מתעקש - קמו עליו והרגוהו.
פה אנו רואים את גדולתו של חוני כאוהב ישראל, וכך נוכל להתרשם גם מהדברים שאמרו לו אותו דור שזכה לגשמים: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כג, כה) מי זה אביך ואמך? זה כנסת ישראל. הוא גזר והקב"ה מקיים, והודו בתפילה כך:
"דור שהיה אפל הארת בתפילתך
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
אם כן אנחנו רואים מסגנון התלמוד שהרגישו שאותו צדיק היה קשור לדור ומתוך שהיה קשור לדור הוא הרים את הדור ולכן תפילתו נענתה. אנחנו רואים את גדלותו של חוני המעגל בזכות בקשתו, ואנחנו רואים אותה גם בסגנון הבקשה, שהוא אומר "עד שתרחם על בניך" הוא לא בא לבקש בזכותו האישית אלא ביקש רחמים על כלל ישראל.
בחודש אדר רצה המן להשמיד, להרוג ולאבד את העם המפוזר ומפורד, ואנחנו כנגד זה, מתאחדים ביום הפורים במתנות ובמשלוח מנות לאביונים, הרי החודש הזה מסוגל לתפילתו של חוני המעגל שלא לבקש את אובדן הצד האחר של עם ישראל, לכן הוא פרס את כפיו לשמים בתפילה לטובת כלל ישראל ולא לטובת פלג אחד לעומת פלג אחר.
בהמשך הגמרא (תענית כג, ע"א) על חוני המעגל גם מסופר שהוא נרדם לשבעים שנה ואחר כך כשהוא התעורר לא הכירו אותו, לא ידעו ולא האמינו שזה הוא חוני המעגל, ואז הוא אמר את המשפט המפורסם: "או חברותא או מיתותא" או שאתה נמצא בחבורה - שאתה שייך לעם ישראל ולכלל ישראל ומתאים לדור ואם לא - עדיפה מיתה.
אם כן, דמות גדולי ישראל הצדיקים המתחטאים ומבקשים לפני המקום אם שהעזו פנים או התחצפו, לא היה זה מכוח אישיותם הפרטית אלא מכוח בקשתם למען כלל ישראל. ומצאנו צדיקים כעין זה, גם בדורות הבאים: כפי שמפורסם, למשל, על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שביקש מכוח כלל ישראל, והם אכן זכו ונענו. זהו אפוא הקשר של חוני המעגל לחודש אדר, שבכ' בו אין מתענים כי זה היום שבו נעשתה התשועה וה' נענה לתפילתו של חוני המעגל והוריד גשמים על הארץ.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














