ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- ספריה
- חזון קדומים
- כתובות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
ולכאורה צ"ע, דאם כן מדוע צריכה הגמ' לצייר באופן מורכב כ"כ את המחלוקת [קול, עד, עדים ועוד עד], נצייר פשוט - בא אחד להעיד על פלוני שכהן הוא, ולאחר מכן בא עד נוסף!
ונראה לומר כך -
מעיקר הדין מספיק עד אחד שיעיד על כהונתו של אדם, דע"א נאמן באיסורין 2 . וכל דרישתנו לשניים היא רק מדרבנן, דמעלה היא ביוחסין 3 .
ויש מקום לומר, שלא תקנו רבנן אלא רק את עצם הצורך בעדותם של שניים. אולם גדר העדות נשאר כבדאורייתא. וכשם שבעדות שמן התורה לא היינו צריכים 'עדות כאחד' [שהרי לא שייך כלל, דמספיק עד אחד], כך גם עתה אין צורך שיעידו כאחד. לכן מוכרחה הגמ' למצוא ציור שבעינן שניים מדאורייתא, וזה כאשר יש תרי הפוסלים, וכמו שציירה הגמ' 4 .
ראיה ליסוד הנ"ל
יסוד זה ניתן ללמדו מקצות החושן 5 . הוא דן בדברי הגמ' 6 , המסופקת בדין של הציור הבא - יש לפנינו שטר, ואחד מבעלי הדין שבשטר מכונה בתואר כהן. מסתפקת הגמ', האם עדות העדים החתומים בשטר מתייחסת גם לפרט זה של הכהונה ונכשירו ליוחסין, או שעדותם מתייחסת רק למעשה ההלוואה, שלשמו נכתב השטר.
מקשה הקצות - אפילו אם נניח שהם מעידים גם על הכהונה, אין מקום לקבל את עדותם, שהרי עדותם היא בכתב, וקיי"ל "מפיהם ולא מפי כתבם" 7 ! בשלמא על ההלוואה עצמה עדותם קבילה, שהרי זה שטר . ובשטר לימדה אותנו התורה, שמתקבלת עדות למרות שאינה נמסרת בע"פ. ומה מוגדר לנו כשטר? איגרת הנכתבת מדעת המתחייב 8 . ממילא, כתיבת ההלוואה גופא יש לה דין של שטר, ולכן מתקבלת. אולם העדות על הכהונה אין לגביה דעת מתחייב. ואם כן, איך מקבלים את עדותם?!
ומחדש הקצות [בתירוצו הראשון 9 ] - הרי מדאורייתא מספיק שאחד יעיד [שע"א נאמן באיסורין], ובעדות ע"א אין צורך בגדרי עדות, וממילא עדות בכתב מועילה. ורבנן תיקנו שליוחסין בעינן שני עדים. אולם הם לא תיקנו אלא את עצם הצורך בשניים. אבל גדר העדות ותנאיה נשאר כבדאורייתא, שמועילה עדות בכתב.
ממילא נלמד לענייננו - כשם שהקצות מחדש שאין צורך ב'פיהם', כן נאמר שאין צורך ב'עדות כאחד', אם השניים הם רק מדרבנן.
יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* בעדות שמדאורייתא ע"א נאמן בה, ורק מדרבנן הצריכו שנים - גדרי העדות ותנאיה הם כשל עדות שע"א נאמן בה.
* עדות בשטר - מתקבלת. וגדר שטר הוא, כשנכתב מדעת המתחייב.
^ 1. כתובות כו ע"ב
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.

אנחנו קודש למענך

איך ללמוד גמרא?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















