בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • כתובות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

מסכת כתובות: דף כו' ע"ב

גדר עדות שני עדים הנדרשים מדרבנן

גדר עדות שני עדים הנדרשים מדרבנן היא כגדר עדות שעד אחד נאמן בה. האם עדות בשטר מתקבלת, ומה מוגדר "שטר".

undefined

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

תשס"א
2 דק' קריאה
למסקנת הגמ' 1 נחלקו רבי יהודה ורבנן במחלוקת ת"ק ורבי נתן - האם מצרפים עדות של שניים שלא באו כאחד.
ולכאורה צ"ע, דאם כן מדוע צריכה הגמ' לצייר באופן מורכב כ"כ את המחלוקת [קול, עד, עדים ועוד עד], נצייר פשוט - בא אחד להעיד על פלוני שכהן הוא, ולאחר מכן בא עד נוסף!
ונראה לומר כך -
מעיקר הדין מספיק עד אחד שיעיד על כהונתו של אדם, דע"א נאמן באיסורין 2 . וכל דרישתנו לשניים היא רק מדרבנן, דמעלה היא ביוחסין 3 .
ויש מקום לומר, שלא תקנו רבנן אלא רק את עצם הצורך בעדותם של שניים. אולם גדר העדות נשאר כבדאורייתא. וכשם שבעדות שמן התורה לא היינו צריכים 'עדות כאחד' [שהרי לא שייך כלל, דמספיק עד אחד], כך גם עתה אין צורך שיעידו כאחד. לכן מוכרחה הגמ' למצוא ציור שבעינן שניים מדאורייתא, וזה כאשר יש תרי הפוסלים, וכמו שציירה הגמ' 4 .

ראיה ליסוד הנ"ל
יסוד זה ניתן ללמדו מקצות החושן 5 . הוא דן בדברי הגמ' 6 , המסופקת בדין של הציור הבא - יש לפנינו שטר, ואחד מבעלי הדין שבשטר מכונה בתואר כהן. מסתפקת הגמ', האם עדות העדים החתומים בשטר מתייחסת גם לפרט זה של הכהונה ונכשירו ליוחסין, או שעדותם מתייחסת רק למעשה ההלוואה, שלשמו נכתב השטר.
מקשה הקצות - אפילו אם נניח שהם מעידים גם על הכהונה, אין מקום לקבל את עדותם, שהרי עדותם היא בכתב, וקיי"ל "מפיהם ולא מפי כתבם" 7 ! בשלמא על ההלוואה עצמה עדותם קבילה, שהרי זה שטר . ובשטר לימדה אותנו התורה, שמתקבלת עדות למרות שאינה נמסרת בע"פ. ומה מוגדר לנו כשטר? איגרת הנכתבת מדעת המתחייב 8 . ממילא, כתיבת ההלוואה גופא יש לה דין של שטר, ולכן מתקבלת. אולם העדות על הכהונה אין לגביה דעת מתחייב. ואם כן, איך מקבלים את עדותם?!

ומחדש הקצות [בתירוצו הראשון 9 ] - הרי מדאורייתא מספיק שאחד יעיד [שע"א נאמן באיסורין], ובעדות ע"א אין צורך בגדרי עדות, וממילא עדות בכתב מועילה. ורבנן תיקנו שליוחסין בעינן שני עדים. אולם הם לא תיקנו אלא את עצם הצורך בשניים. אבל גדר העדות ותנאיה נשאר כבדאורייתא, שמועילה עדות בכתב.
ממילא נלמד לענייננו - כשם שהקצות מחדש שאין צורך ב'פיהם', כן נאמר שאין צורך ב'עדות כאחד', אם השניים הם רק מדרבנן.


יסודות מרכזיים שנזכרים או מתחדשים בשיעור זה
* בעדות שמדאורייתא ע"א נאמן בה, ורק מדרבנן הצריכו שנים - גדרי העדות ותנאיה הם כשל עדות שע"א נאמן בה.
* עדות בשטר - מתקבלת. וגדר שטר הוא, כשנכתב מדעת המתחייב.


^ 1. כתובות כו ע"ב
^ 2. גיטין ב ע"ב
^ 3. כד ע"א רש"י ד"ה נאמן
^ 4. הערת העורך: לולא דברי הרב שליט"א, היינו נוקטים יותר בפשיטות. דבלי הציור של הגמ' היה מספיק עד אחד ולא היה צורך בשניים [לעניין תרומה, שבזה עוסקת המשנה כדמוכח בגמ'] אפי’ מדרבנן. שהרי בזה גופא נחלקו שם ת"ק ור"י, ויתכן שנוח לגמ' להעמיד את ר"א ורשב"ג כת"ק, שמעלין לכהונה עפ"י ע"א. ובר"ן [על הרי"ף] נראה כך להדיא.
^ 5. סי' כח ס"ק ו
^ 6. כתובות כד ע"ב
^ 7. יבמות לא ע"ב
^ 8. ועיין בשיעור 'עדות בשטר' (שיעור 19), התייחסות נרחבת לענין זה.
^ 9. ועיין בשיעור הנ"ל, פרק רביעי אות ג, התייחסות לתירוצו השני של הקצות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il