ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הפרשה מתחילה בפסוקים שמעוררים אותנו מיד להבין, שמדובר פה ברמזים וסודות קבליים.
הסיבה לכך היא ריבוי השמות, שהם היסוד של תורת הקבלה - "וידבר אלוקים... ויאמר אליו אני ה'... וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם" - אלוקים אמר למשה אני ה', וארא באל שדי, ושמי, שם הויה, לא נודעתי להם (לאבות).
בפירוש הרמב"ן על פסוק זה, מתבטא יסוד חשוב מאוד בפרשנותו. על ידי הבנתו הקבלית את משמעות השמות, הוא מסביר את כוונת הפסוקים. כלומר, הרמב"ן משתמש בקבלה בפרשנות המקרא.
מבקרי המקרא בקראם פסוקים כאלה, בתפיסתם הטמאה את התורה הקדושה, מקשים על השימוש בכל מיני שמות, ומגיעים למסקנה שיש פה ערבוב של תקופות. שאלות מסוג זה, מעוררות אותנו להתבונן יותר לעומק במה שכתוב. שלא כמו בתורת הקבלה, שעל-ידי שיוך של כל שם לבחינה שלו, מסבירים דבר שבדרך כלל מנותק מפרשנות הפסוקים, הרמב"ן משייך את ההבנות האלו לפירוש הפסוקים עצמם, ואם נבין את הפסוקים שאותם פירש הרמב"ן, נוכל אחר כך לפרש כך וללמוד בעצמנו גם מקומות אחרים בהם יופיעו השמות השונים.
אופי גאולת ישראל ממצרים, ואופי הגאולה העתידית
לפני שנבוא לניתוח הפסוקים אצלנו, נזכיר רמב"ן חשוב בסוף הפרשה הקודמת, בנקודת הקישור בין שתי הפרשיות. הנקודה בה אנו נמצאים היא לאחר שמשה רבינו בא ב"טענה", כביכול, כלפי הקב"ה, "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני". משה בא לבשר את הגאולה לעם ישראל, ולבשר להם שהקב"ה שלח אותו להוציאם ממצרים. בשורה זו היא אור גדול של גאולה שמופיע פתאום, וכולם מצפים להמשך הגאולה ולהתקדמות, אלא שלא כך קורה.
משה בא ומוסר אותות, כמו היד המצורעת. בני ישראל יאמינו לאות זה, מסביר רש"י, מפני שהוא יגיד להם שידו מצורעת מכיוון שדיבר עליהם רעה, והם רגילים שמי שמדבר עליהם רעה סובל. כך הם מבינים שהם עם ישראל הקשורים להבטחת ה' לאבות שיגאלו ממצרים.
לאחר שבא משה ומבשר את הגאולה, הוא נעלם וחוזר למדין. הרמב"ן שם מסביר זאת ומביא מדרש שיר השירים - דומה דודי לצבי, מה צבי, נראה וחוזר ונראה (כשרץ בין ההרים) אף גואל ראשון נראה להם וחוזר ונכסה מהם וחוזר ונגלה. כשמשה חוזר, הוא פוגש את השוטרים שיוצאים מפגישה עם פרעה. הרמב"ן אומר שלא כל אחד נפגש עם פרעה, ובוודאי שפגישה זו באה לאחר זמן רב של סבל שסבלו ישראל תחת מצרים, באותו פרק זמן שמשה נעלם לאחר שבא בפעם הראשונה והביא עמו את האור הראשון של הגאולה. השוטרים באים בטענה למשה שהרע להם מאז שהגיע, ומשה פונה לקב"ה ואומר "למה הרעותה" וכו'. הדברים הם קשים ולא כל כך מתאימים למשה העניו, שבדרך כלל אומר מה אני ומי אני. אך משה כאן הוא כבר שליח, והרמב"ן מסביר שמשה שאל מדוע שלחת אותי לפני שהגיע הקץ. הקב"ה עונה לו שהוא יראה שביד חזקה ישלחם פרעה מארצו, ורש"י מסביר - על כרחם של ישראל. כלומר, הגאולה תהיה (גם לעתיד לבוא - בימינו) באור גדול שיופיע, ואחר כך התדרדרות ועליה, והכל יקרה גם בעל כרחם של ישראל מאחר ולא בטוח שכולם ירצו להיגאל.
הסבר מה כל שם מבטא באופן כללי
פרשתנו מתחילה בתגובה של הקב"ה לדברים הקשים של משה. רש"י מסביר שהקב"ה פונה למשה במידת הדין, בשם אלוקים, "על שהקשה לדבר ולומר למה הרעת לעם הזה", ואז אומר לו "אני ה'" - מדת הרחמים - נאמן לשלם שכר. הקב"ה אומר למשה שהוא נודע לאבות בשם שדי, כלומר שהבטיח להם הבטחות, אך בשם הוי-ה שמשמעותו לקיים את ההבטחות, לא נודע להם, ולא קיים בתקופתם את ההבטחות.
האבן עזרא מסביר (והרמב"ן מצדד בהסברו) שישנן 3 הנהגות:
1. הנהגת שם אלוקים שהיא בגימטריא "הטבע", שזוהי הנהגה שלא מתחשבת במעשי האדם, הטובים או הרעים, אלא נותנת לכוחות הטבע והמזלות לפעול "כרצונם".
2. הנהגת שם שדי, שהיא הנהגת שכר ועונש, המתחשבת במעשי האדם. כלומר, כשהאדם טוב מקבל טובה ולהיפך. הנהגה זו פועלת דרך הטבע, כגון גשמים בעיתם וכד'. זוהי הנהגה ניסית, אך לא ניסית שמעל הטבע אלא ניסית שבתוך הטבע. זוהי ההנהגה שהיתה עם האבות. זוהי משמעות הביטוי מלאך, שהוא גימטריא שם הוי-ה ואדנות (91) המסמל את הנס (בשם הוי-ה) שבא בתוך הטבע (שם אדנות). וזהו "המלאך הגואל אותי" של יעקב, והמלאך שמופיע לאברהם - ההנהגה בה הונהגו.
3. הנהגת שם הוי-ה, שמתבטאת בניסים גלויים שעוקרים את הטבע, כמו בניסים של עשר המכות. הופעת שם זה היא הופעה המיוחדת לישראל, ואינה תלויה כלל במעשיהם אלא בתולדתם, בעצם היותם ישראל.
ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות
יסוד שמות אלה, הוא חשוב ומופיע בהרבה מקומות, לדוגמא:
1. אחר מעשה העגל, והכפרה שנתכפרו בני ישראל, מבקש משה רבינו מהקב"ה שלא מלאך ילך איתם במדבר, אלא שהשכינה תלך איתם. והרמב"ן מסביר שם, שהמלאך ההוא הוא המלאך הגואל, אשר השם הגדול בקרבו, שהכוונה (כמו שהסברנו) לשילוב שם הוי-ה בשם אדנות, כמלך ששוכן בתוך ביתו ולא גלוי החוצה, שזוהי הנהגת כל העולם הזה בדרך הטבע. משה רבינו אינו מתפשר על הנהגה זו של שכר ועונש, הנהגה ניסית נסתרת, אלא מבקש מה' הנהגת שם הוי-ה, בגילוי ניסי של השכינה, שמתבטאת בכל הניסים שאפפו אותם במדבר.
2. בבראשית (יז, א) הקב"ה מתגלה לאברהם באל - שדי. "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי" הרמב"ן מסביר שם שיש כאן שני שמות, אל ו - שדי. השם אל מורה על תקיפות. השם שדי מסביר הרמב"ן מורה על הגבורה שאיתה מנהיג ה' את העולם. בשלב זה בספר בראשית, מתחילה הנהגת ה' עם האבות דרך מציאות הטבע: ברעב - פדיון מרעב. במלחמה - בניצוח מלחמה וכו'. כל הנהגות אלו הן ניסים הנעשים באבות בדרך הטבע. וזוהי הנהגת שדי שמשמעותה לשדד, לנצח את הטבע, לווסת אותו. שדי - שאמר לעולמו די, עד כאן ועד כאן. כלומר, מציב לטבע גבולות ומעצב אותו כרצונו. הנהגה זו היא ניסית שאינה "מפקירה" את העולם להתנהלות הטבע באופן עצמאי ושרירותי, אלא מסדרת אותו. כלומר, ישראל שמתפללים ועושים מצוות, ובעקבות כך יורדים גשמים בעיתם, זה עצמו נס שפועל בתוך הטבע בהנהגת שכר ועונש.
זהו ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות. למשה רבינו ההנהגה היתה בשם הוי-ה שהיא ניסים גלויים - במכות, בים סוף ובמדבר - שאינם תלויים במעשים ושכר ועונש. אך באבות - אומר הרמב"ן, לא נזכר כלל שם הוי-ה, וגם כשנזכר, בא בצירוף שם אחר. וכן הצד השני במשה, שאצלו לא נזכר שם שדי לעולם, כי הנהגתו גבוהה יותר הנהגת שם הוי-ה.
יסוד זה של אופני הנהגת ה', וביטוי ההופעה בשמות, הוא מרכזי ומופיע במקומות שונים. לדוגמא:
הרב קוק (ב"אורות הקודש" בחלק "מוסר - הקודש", "מוסר אלוקי" יז) - מסביר שיש הנהגה שהולכת על פי המוסר הכללי שיורד למוסר האישי, וזהו עניין הנהגת שכר ועונש המתבטאת בשם אלוקים, וישנה הנהגה עליונה יותר שאינה קשורה לתוכן המוסרי ולבחירה חופשית, אלא קשורה בצפיה עליונה שהיא למעלה מהתנאים שנמצאת בהם ההוויה כעת, ולמעלה ממגבלת הזמן, וזוהי הופעת שם הוי-ה, שמשמעות השם היא עבר הווה ועתיד ביחד (מעל הזמן), והיא קשורה בסגולת ישראל.
הגר"א אומר שיש שני מיני השגחות:
1. הנהגת הטבע שהיא מיסוד שם אלוקים, והיא פועלת על ידי כוכבים ומזלות המפעילים את הטבע. 2. פנימיות ההנהגה ששולטת על הטבע, והיא הנהגת ישראל התלויה בשם הוי-ה.
הרמב"ן עצמו מכניס יסוד זה גם בהסברו ל"מעשי אבות סימן לבנים". מצד אחד ישנו העניין הסגולי הבחירי בעם ישראל, שמופיע כבר באבות ומתבטא בכל מיני מהלכים שהם חייבים לעשות, מהלכים שיקבעו אחר כך את מה שיקרה לעם ישראל ומה שיעשו ישראל לעתיד לבוא. ומצד שני, קיימת ההנהגה הטבעית בעם ישראל והניסים שקורים להם בתוך הטבע בהנהגת שדי.
הרב בני אלון
לשעבר ראש ישיבת "בית - אורות", העביר שיעורים בישיבת בית אל. שימש כשר וחבר כנסת בממשלת ישראל.

השקת "משנת הרב" פרקי תורת א"י, קרבת אלקים ועבודת אלקים במשנת הרב
ערב השקה למהדורה החדשה של 'משנת הרב'

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

אנחנו קודש למענך

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא










