ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הפרשה מתחילה בפסוקים שמעוררים אותנו מיד להבין, שמדובר פה ברמזים וסודות קבליים.
הסיבה לכך היא ריבוי השמות, שהם היסוד של תורת הקבלה - "וידבר אלוקים... ויאמר אליו אני ה'... וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם" - אלוקים אמר למשה אני ה', וארא באל שדי, ושמי, שם הויה, לא נודעתי להם (לאבות).
בפירוש הרמב"ן על פסוק זה, מתבטא יסוד חשוב מאוד בפרשנותו. על ידי הבנתו הקבלית את משמעות השמות, הוא מסביר את כוונת הפסוקים. כלומר, הרמב"ן משתמש בקבלה בפרשנות המקרא.
מבקרי המקרא בקראם פסוקים כאלה, בתפיסתם הטמאה את התורה הקדושה, מקשים על השימוש בכל מיני שמות, ומגיעים למסקנה שיש פה ערבוב של תקופות. שאלות מסוג זה, מעוררות אותנו להתבונן יותר לעומק במה שכתוב. שלא כמו בתורת הקבלה, שעל-ידי שיוך של כל שם לבחינה שלו, מסבירים דבר שבדרך כלל מנותק מפרשנות הפסוקים, הרמב"ן משייך את ההבנות האלו לפירוש הפסוקים עצמם, ואם נבין את הפסוקים שאותם פירש הרמב"ן, נוכל אחר כך לפרש כך וללמוד בעצמנו גם מקומות אחרים בהם יופיעו השמות השונים.
אופי גאולת ישראל ממצרים, ואופי הגאולה העתידית
לפני שנבוא לניתוח הפסוקים אצלנו, נזכיר רמב"ן חשוב בסוף הפרשה הקודמת, בנקודת הקישור בין שתי הפרשיות. הנקודה בה אנו נמצאים היא לאחר שמשה רבינו בא ב"טענה", כביכול, כלפי הקב"ה, "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני". משה בא לבשר את הגאולה לעם ישראל, ולבשר להם שהקב"ה שלח אותו להוציאם ממצרים. בשורה זו היא אור גדול של גאולה שמופיע פתאום, וכולם מצפים להמשך הגאולה ולהתקדמות, אלא שלא כך קורה.
משה בא ומוסר אותות, כמו היד המצורעת. בני ישראל יאמינו לאות זה, מסביר רש"י, מפני שהוא יגיד להם שידו מצורעת מכיוון שדיבר עליהם רעה, והם רגילים שמי שמדבר עליהם רעה סובל. כך הם מבינים שהם עם ישראל הקשורים להבטחת ה' לאבות שיגאלו ממצרים.
לאחר שבא משה ומבשר את הגאולה, הוא נעלם וחוזר למדין. הרמב"ן שם מסביר זאת ומביא מדרש שיר השירים - דומה דודי לצבי, מה צבי, נראה וחוזר ונראה (כשרץ בין ההרים) אף גואל ראשון נראה להם וחוזר ונכסה מהם וחוזר ונגלה. כשמשה חוזר, הוא פוגש את השוטרים שיוצאים מפגישה עם פרעה. הרמב"ן אומר שלא כל אחד נפגש עם פרעה, ובוודאי שפגישה זו באה לאחר זמן רב של סבל שסבלו ישראל תחת מצרים, באותו פרק זמן שמשה נעלם לאחר שבא בפעם הראשונה והביא עמו את האור הראשון של הגאולה. השוטרים באים בטענה למשה שהרע להם מאז שהגיע, ומשה פונה לקב"ה ואומר "למה הרעותה" וכו'. הדברים הם קשים ולא כל כך מתאימים למשה העניו, שבדרך כלל אומר מה אני ומי אני. אך משה כאן הוא כבר שליח, והרמב"ן מסביר שמשה שאל מדוע שלחת אותי לפני שהגיע הקץ. הקב"ה עונה לו שהוא יראה שביד חזקה ישלחם פרעה מארצו, ורש"י מסביר - על כרחם של ישראל. כלומר, הגאולה תהיה (גם לעתיד לבוא - בימינו) באור גדול שיופיע, ואחר כך התדרדרות ועליה, והכל יקרה גם בעל כרחם של ישראל מאחר ולא בטוח שכולם ירצו להיגאל.
הסבר מה כל שם מבטא באופן כללי
פרשתנו מתחילה בתגובה של הקב"ה לדברים הקשים של משה. רש"י מסביר שהקב"ה פונה למשה במידת הדין, בשם אלוקים, "על שהקשה לדבר ולומר למה הרעת לעם הזה", ואז אומר לו "אני ה'" - מדת הרחמים - נאמן לשלם שכר. הקב"ה אומר למשה שהוא נודע לאבות בשם שדי, כלומר שהבטיח להם הבטחות, אך בשם הוי-ה שמשמעותו לקיים את ההבטחות, לא נודע להם, ולא קיים בתקופתם את ההבטחות.
האבן עזרא מסביר (והרמב"ן מצדד בהסברו) שישנן 3 הנהגות:
1. הנהגת שם אלוקים שהיא בגימטריא "הטבע", שזוהי הנהגה שלא מתחשבת במעשי האדם, הטובים או הרעים, אלא נותנת לכוחות הטבע והמזלות לפעול "כרצונם".
2. הנהגת שם שדי, שהיא הנהגת שכר ועונש, המתחשבת במעשי האדם. כלומר, כשהאדם טוב מקבל טובה ולהיפך. הנהגה זו פועלת דרך הטבע, כגון גשמים בעיתם וכד'. זוהי הנהגה ניסית, אך לא ניסית שמעל הטבע אלא ניסית שבתוך הטבע. זוהי ההנהגה שהיתה עם האבות. זוהי משמעות הביטוי מלאך, שהוא גימטריא שם הוי-ה ואדנות (91) המסמל את הנס (בשם הוי-ה) שבא בתוך הטבע (שם אדנות). וזהו "המלאך הגואל אותי" של יעקב, והמלאך שמופיע לאברהם - ההנהגה בה הונהגו.
3. הנהגת שם הוי-ה, שמתבטאת בניסים גלויים שעוקרים את הטבע, כמו בניסים של עשר המכות. הופעת שם זה היא הופעה המיוחדת לישראל, ואינה תלויה כלל במעשיהם אלא בתולדתם, בעצם היותם ישראל.
ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות
יסוד שמות אלה, הוא חשוב ומופיע בהרבה מקומות, לדוגמא:
1. אחר מעשה העגל, והכפרה שנתכפרו בני ישראל, מבקש משה רבינו מהקב"ה שלא מלאך ילך איתם במדבר, אלא שהשכינה תלך איתם. והרמב"ן מסביר שם, שהמלאך ההוא הוא המלאך הגואל, אשר השם הגדול בקרבו, שהכוונה (כמו שהסברנו) לשילוב שם הוי-ה בשם אדנות, כמלך ששוכן בתוך ביתו ולא גלוי החוצה, שזוהי הנהגת כל העולם הזה בדרך הטבע. משה רבינו אינו מתפשר על הנהגה זו של שכר ועונש, הנהגה ניסית נסתרת, אלא מבקש מה' הנהגת שם הוי-ה, בגילוי ניסי של השכינה, שמתבטאת בכל הניסים שאפפו אותם במדבר.
2. בבראשית (יז, א) הקב"ה מתגלה לאברהם באל - שדי. "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי" הרמב"ן מסביר שם שיש כאן שני שמות, אל ו - שדי. השם אל מורה על תקיפות. השם שדי מסביר הרמב"ן מורה על הגבורה שאיתה מנהיג ה' את העולם. בשלב זה בספר בראשית, מתחילה הנהגת ה' עם האבות דרך מציאות הטבע: ברעב - פדיון מרעב. במלחמה - בניצוח מלחמה וכו'. כל הנהגות אלו הן ניסים הנעשים באבות בדרך הטבע. וזוהי הנהגת שדי שמשמעותה לשדד, לנצח את הטבע, לווסת אותו. שדי - שאמר לעולמו די, עד כאן ועד כאן. כלומר, מציב לטבע גבולות ומעצב אותו כרצונו. הנהגה זו היא ניסית שאינה "מפקירה" את העולם להתנהלות הטבע באופן עצמאי ושרירותי, אלא מסדרת אותו. כלומר, ישראל שמתפללים ועושים מצוות, ובעקבות כך יורדים גשמים בעיתם, זה עצמו נס שפועל בתוך הטבע בהנהגת שכר ועונש.
זהו ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות. למשה רבינו ההנהגה היתה בשם הוי-ה שהיא ניסים גלויים - במכות, בים סוף ובמדבר - שאינם תלויים במעשים ושכר ועונש. אך באבות - אומר הרמב"ן, לא נזכר כלל שם הוי-ה, וגם כשנזכר, בא בצירוף שם אחר. וכן הצד השני במשה, שאצלו לא נזכר שם שדי לעולם, כי הנהגתו גבוהה יותר הנהגת שם הוי-ה.
יסוד זה של אופני הנהגת ה', וביטוי ההופעה בשמות, הוא מרכזי ומופיע במקומות שונים. לדוגמא:
הרב קוק (ב"אורות הקודש" בחלק "מוסר - הקודש", "מוסר אלוקי" יז) - מסביר שיש הנהגה שהולכת על פי המוסר הכללי שיורד למוסר האישי, וזהו עניין הנהגת שכר ועונש המתבטאת בשם אלוקים, וישנה הנהגה עליונה יותר שאינה קשורה לתוכן המוסרי ולבחירה חופשית, אלא קשורה בצפיה עליונה שהיא למעלה מהתנאים שנמצאת בהם ההוויה כעת, ולמעלה ממגבלת הזמן, וזוהי הופעת שם הוי-ה, שמשמעות השם היא עבר הווה ועתיד ביחד (מעל הזמן), והיא קשורה בסגולת ישראל.
הגר"א אומר שיש שני מיני השגחות:
1. הנהגת הטבע שהיא מיסוד שם אלוקים, והיא פועלת על ידי כוכבים ומזלות המפעילים את הטבע. 2. פנימיות ההנהגה ששולטת על הטבע, והיא הנהגת ישראל התלויה בשם הוי-ה.
הרמב"ן עצמו מכניס יסוד זה גם בהסברו ל"מעשי אבות סימן לבנים". מצד אחד ישנו העניין הסגולי הבחירי בעם ישראל, שמופיע כבר באבות ומתבטא בכל מיני מהלכים שהם חייבים לעשות, מהלכים שיקבעו אחר כך את מה שיקרה לעם ישראל ומה שיעשו ישראל לעתיד לבוא. ומצד שני, קיימת ההנהגה הטבעית בעם ישראל והניסים שקורים להם בתוך הטבע בהנהגת שדי.
הרב בני אלון
לשעבר ראש ישיבת "בית - אורות", העביר שיעורים בישיבת בית אל. שימש כשר וחבר כנסת בממשלת ישראל.

השקת "משנת הרב" פרקי תורת א"י, קרבת אלקים ועבודת אלקים במשנת הרב
ערב השקה למהדורה החדשה של 'משנת הרב'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.

שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב עופר אונגר, ר״מ בישיבת שעלבים, פותח את הערב (במקום ראש הישיבה, הרב מיכאל ימר, שלא יכול היה להגיע). הוא שואל למה דווקא ביום שבו רבי אלעזר בן עזריה פתח את שערי בית המדרש לכל תלמיד — גם למי ש״אין תוכו כברו״ — הוכרע שספר קהלת, המלא בסתירות, הוא ספר קדוש. משם, בעקבות רבי צדוק הכהן, למעמד הסנה: משה רוצה ״לסור״ לגמרי מכל המידות הרעות, והקדוש ברוך הוא עונה לו ״של נעליך״ — אי אפשר לשרוף הכל בבת אחת; המקום שאתה עומד עליו, כמו שהוא, הוא אדמת קודש. ובסוף, סיפור אישי: נער מתל אביב שהתחיל ללבוש ציצית, החבר׳ה שצחקו עליו, והמשפט שאמר לו הרב נריה ושינה לו את הדרך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז מלאכים ביום כיפור, בני אדם בסוכות — האתגר של דורנו
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ד״ר יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שואל שאלה שכל מי שעבר את החגים מכיר: אחרי אלול, ראש השנה ויום כיפור, האם סוכות — עם האוכל והטיולים — הוא נפילה? ותשובתו: דווקא סוכות הוא עליית המדרגה. כמו שהיה הרב דרוקמן אומר בסוף יום כיפור: ״יום שלם הייתם מלאכים. הגיע הזמן להיות בני אדם.״ בהמשך, סיפור מחדר ההמתנה לפני ניתוח: משפחה שלמה אומרת תהילים, ואז נכנסים שני רופאים גלויי ראש. ״זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה? שהדתיים יגידו רק תהילים?״ — הרופא שיגיד תהילים וילך לנתח, והמהנדס שיגיד תהילים וימציא את כיפת הברזל. זה האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו: חיבור של קודש וחול, גם ביום שאחרי החגים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.










