1שו"ת משיב דבר [חלק א', סי' ט"ז] סובר שיש איסור להוציא ספר תורה בלי שום סיבה. כיון שמשמע מדברי הירושלמי שברכות התורה הן מדאורייתא בעת שקוראים בתורה ברבים. הבבלי חולק על כך, הוא סובר שעיקר ברכות התורה שהן מן התורה, הן הברכות שהוא מברך בינו ובין עצמו, ברכות התורה שמברך על קריאת התורה, הן רק תקנת חכמים, משום כבוד התורה. מכיון שאנחנו פוסקים כמו התלמוד הבבלי, אם יוציא ספר תורה, לא יוכל לברך על כך, כיון שאינו חייב לקרוא בתורה, והוי ברכה לבטלה, ואם לא יברך, יעבור על דעת הירושלמי שצריך לברך על קריאת התורה. לכן אין להוציא ספר תורה לקרוא ברבים. נראה לי שיש דוחק בהסבר זה, שקשה לומר שחוששים לדעת הירושלמי, שאין פוסקים כמותו. עיין עוד בדברי ספר משפטי שמואל [מובאים בשו"ת מהרש"ם, חלק א', סי' קע"ה] שגם משמע מדבריו שאין להוציא ספר תורה לקרוא בה, כשאין חיוב לקרוא בתורה.
^ 2 עיין בספר העתים, סי' קפ"ח. כנסת הגדולה, אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור. מגן אברהם, סי' קמ"ד, ס"ק ה'
^ 3 עיין באר היטב, אורח חיים, סי' תכ"ט, ס"ק ו'. ליקוטי מהרי"ח, סדר הנהגת חודש ניסן. נימוקי אורח חיים, סי' תרס"ט. שו"ת בצל החכמה, חלק ב', סי' כ"ג
^ 4 עיין באר היטב, אורח חיים, סי' רפ"ה, ס"ק א'
^ 5 סי' תרס"ט
^ 6 עיין בספר פסקי תשובות, סי' תרס"ד, אות א'. ראיתי שגם האדר"ת [חוברת אוטוביגרפית בשם נפש דוד, עמ' נ"ג] נהג לקרוא בספר תורה בליל הושענה רבה. האדר"ת משער שקבעו את המנהג הזה לזכר מצות הקהל, שקרא המלך משנה תורה בבית המקדש, בחג הסוכות.
^ 7 עיין בתשובתו של הגריא"ה הרצוג זצ"ל [שו"ת היכל יצחק, אורח חיים, סי' ס'] שמצא אפי' פתרון לברך. הראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל [בספרו השמיטה, היובל ומצות הקהל במשנת הרב עוזיאל עמ' 167-173], התיר את הקריאה בתורה במעמד הקהל, הוא סובר שאין שום איסור לקרוא בתורה, כשאין שום חיוב. עיין בתשובתו של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א [שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' ל"ח] שחולק על הפתרון של הגריא"ה הרצוג באמירת ברכה על קריאת התורה במעמד זכר להקהל, אך נראה שלא חלק בנוגע להוצאת ספר תורה. עיין במאמרו המקיף של הרב יהודה זולדן שליט"א [בספרו מלכות יהודה וישראל, מאמר לתולדות "זכר להקהל" מאחר החורבן עד ימינו, עמ' 444-478] שמביא מה שנהגו הרבנים הראשים לישראל בכל שנה ושנה.
^ 8 חלק א', אורח חיים, כלל א', סי' מ"ט
^ 9 נראה שאין הוכחה מן שינוי המנהגים, כיון שאינו מדובר שהוא קורא בתורה ביום שאין בו חיוב לקרוא בתורה. מדובר שחילקו את הפרשיות בצורה שונה.
^ 10 בספרו השמיטה, היובל ומצות הקהל, במשנת הרב עוזיאל, עמ' 167-173
^ 11 עיין שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו, שמאריך לחלוק על דבריו. עיין בדברי הרב חיים דוד הלוי זצ"ל [במאמרו "קריאת ספר תורה והפטרה ביום העצמאות", בהערה שלו שם] שכותב שדברי שו"ת גינת ורדים הם דעת יחיד, ודבריו לא נתקבלו להלכה.
^ 12 עיין בטור [אורח חיים, סי' תקס"ו, סע' ב'- הוצאת שירת דבורה], שמביא מחלוקת בנוגע לברכת עננו כברכה בפני עצמה, שר' יואל ור' שמשון, סוברים שאין לברך, כיון שנחשבים המתענים כיחידים. הרא"ש סובר שיש לברך. הבית יוסף והב"ח [שם], מסבירים שהמחלוקת היא גם בדין של קריאת פרשת "ויחל". שלדעת ר' יואל ור' שמשון, אין לקרוא בה, ואילו לדעת הרא"ש יש לקרוא בה.
^ 13 עיין בב"ח שם
^ 14 אורח חיים, סי' תקס"ו, ס"ק ד'
^ 15 הבית יוסף [אורח חיים, סי' תקס"ו, סע' ב'- הוצאת שירת דבורה], סובר שיש בזה מחלוקת בין הגהות מרדכי לרא"ש. לדעת הגהות מרדכי, אין לקרוא בפרשת "ויחל", ולדעת הרא"ש יש לקרוא בפרשת "ויחל". השו"ע [שם], מביא מחלוקת בדין של קריאת בפרשת "ויחל" בתענית שמתענים לשוב בתשובה. הב"ח [שם], חולק על הבית יוסף, וסובר שאין נוהגים כבית יוסף, אלא אין קוראים בפרשת "ויחל". עיין בט"ז [שם, ס"ק ה'], מגן אברהם [שם, ס"ק ד'], ספר כנסת הגדולה [שם, הגהות בית יוסף] וביאור הלכה [שם, ד"ה ויש נוהגים וכו'], שדנו בכל מיני תעניות שאין לקרוא בפרשת ויחל.
^ 16 שרש ט', ענף ה'
^ 17 אורח חיים, סי' תקס"ו, סע' ו'
^ 18 בני חיי סובר שיכול לעלות לכתחילה, דעתו מובאת בשו"ת חיים שאל [חלק א', סי' י"ג], והוא כותב שדעתו היא דעת יחיד.
^ 19 עיין בב"ח, אורח חיים, סוף סי' תקס"ו. מגן אברהם, שם, ס"ק ח'.
^ 20 ט"ז, שם, ס"ק ז'. שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו. המשנה ברורה [סי' תקס"ו, ס"ק כ"א], נוקט שרק במקרה שקראו לתלמיד חכם לעלות לתורה, ואם לא יעלה ויאמר שהוא לא התענה יהיה חילול ה', אז יכול לעלות ולברך ולסמוך על דעת המקילים.
^ 21 עיין במשנה ברורה [סי' תקס"ו, ס"ק כ"א], שכותב שהסברא של אלו שמקילים שיכול לעלות ולברך, היא שברכות התורה הן מפני כבוד הציבור. הגרשז"א [הליכות שלמה, תפילות המועדים, פרק ט"ז, הערה ל'], דן בבן ארץ ישראל שנמצא בחו"ל ביום טוב שני של גלויות, והוא כותב שאין לו לעלות לתורה, אך אם העלו אותו, ואינו יכול להשתמט והוי ליה מילתא דפרהסיא, יכול לעלות ולברך, ואפי' בימים שאינו חייב לקרוא בתורה. כיון שעיקר הקריאה והברכות נתקנו לכבוד הציבור, לכן אין בזה ברכה לבטלה. ואפי' יכול להוציאם ידי חובה, אע"פ שפטור בעצמו, כיון שאינו מברך לעצמו, אלא לציבור.
^ 22 עיין שו"ת זרע אמת [אורח חיים, חלק א', סי' פ"ו], שלומד מדברי הב"ח, שהתיר בדיעבד לעלות לתורה, דוקא בכה"ג שיש י' שמתענים מן הציבור, שאז ע"י הי' שמתענים מוטל חיוב הקריאה על הציבור. אך כשאין י' מתענים, שאז אין חיוב קריאה על הציבור, פשוט שאין כאן קריאת התורה כלל. וכיון שאין כאן שום חיוב לקרוא בתורה, אז ממילא ודאי שיש איסור, משום ברכה לבטלה.
^ 23 שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו. שו"ת בצל החכמה, חלק א', סי' ג'. שו"ת ציץ אליעזר, חלק י"ב, סי' נ'.
^ 24 עיין שאילת יעב"ץ, חלק א', סי' קס"ח- הוא נוקט כטעם השני, שהוי דבר שבפרהסיא. עיין שו"ת מהרי"ף, סי' ע'- הוא נוקט כטעם הראשון, שמחויב בקריאת התורה. עיין שו"ת הלכות קטנות, חלק א', סי' ד'- הוא נוקט כטעם שזה יום שיש בו חיוב קריאת התורה, והוא כותב במפורש שאם הוא יום שאין בו חיוב קריאת התורה, כגון ביום ראשון וכיוצ"ב, אין לו לעלות לתורה ולברך. עיין חזון עובדיה, הל' יום טוב, עמ' קי"ז, הל' ה'- הוא פוסק להלכה שתושב ארץ ישראל שיצא לחו"ל על דעת לחזור, אין להזמינו לעלות לתורה, אך אם חל יום טוב שני של גלויות להיות בשני וחמישי, מותר להעלותו לספר תורה עם הנוספים על מנין העולים.
^ 25 חלק ב', סי' ט"ז
^ 26 שו"ת יביע אומר, חלק ד', אורח חיים, סי' ט"ז
^ 27 עיין שו"ת זרע אמת, חלק א', סי' פ"ו
^ 28 אורח חיים, סי' קל"ה, סע' ב'
^ 29 עיין בשו"ת יהודה יעלה, חלק אורח חיים, סי' נ"א. שו"ת ציץ אליעזר, חלק י"ג, סי' כ"ז. שגם הולכים בשיטה הזאת, הם סוברים את היסוד הזה אפי' ביום שני וחמישי.
^ 30 שו"ת עשה לך רב, חלק ט', סי' י'
^ 31 במאמרו "קריאת ספר תורה והפטרה ביום העצמאות"
^ 32 שו"ת היכל יצחק, אורח חיים, סי' ס'
^ 33 הל' תפילה ונשיאות כפים, פרק י"ב, הל' א'
^ 34 שאילת יעב"ץ, חלק א', סי' פ"א
^ 35 שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' ל"ח
^ 36 כלל ה', סי' א'