ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש שבת ומועדים עניינו של יום

כשהאשכנזים הוכיחו שהם יהודים

נתנאל יוסיפוןאייר תשע"ט
81
מוקדש לעלוי נשמת
שלמה בן יעקב
לחץ להקדשת שיעור זה
פעם, בשעת וויכוח לוהט בין שניים שייצגו זרמים רעיוניים שונים, ויכוח שסבב סביב מעשה נבלה שאחד הזרמים עולל לחבירו, אמר האחד לשני - ההיסטוריה תשפוט אתכם! ענה השני – אנחנו נכתוב את ההיסטוריה...
בפרשת האזינו הצטווינו – 'זכור ימות עולם, בינו שנות דור דור, שאל אביך ויגדך, זקניך יאמרו לך''. הפוסקים לא למדו מכאן שיש מצווה מפורשת בתרי"ג מצוות ללמוד היסטוריה, אך בהחלט מצאנו אצל גדולי הדורות התייחסויות רבות לכך שמתוך לימוד ההיסטוריה של עמינו, יכולים אנו ללמוד עניינים חשובים רבים, (למשל רמב"ן דברים לב, מ), ואף היו מגדולי האומה שחיברו ספרים העוסקים בקורות עמינו.
ובנושא זה יש נקודה שחשוב מאד לחדד, יש משמעות גדולה לזהות המקור ההיסטורי לדברים, שהרי מי שכותב את ההיסטוריה גם מדגיש את הנקודות שחשובות לו, ויטמיע בקורא את נקודת המבט הרצויה לו. לכן אמרה התורה - שאל אביך וזקניך, כי חשוב שנתבונן בהיסטוריה מתוך המבט המתאים לנושאי מסורת עם ישראל שבכל הדורות.
עניין זה צף בצורה ייחודית בתקופה זו בשנה, עת עסוקים אנו רבות בזיכרון המאורעות של הדורות האחרונים – ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל, וכן יום העצמאות שאופן ההתייחסות אליו נגזר גם (ולא באופן בלעדי) מנקודת הפרשנות לתהליכים שאירעו לעמינו בדורות האחרונים.
קטונתי מלהקיף כאן נושא זה, ובכל זאת ברצוני להאיר כאן נקודה קטנה בעניין זה. רבים מתעלמים מהעובדה ההיסטורית הפשוטה שגדולי ישראל רבים ומרכזיים נטלו חלק מעשי בפועל ממש בהתנעת המהלך של שיבת ציון בדורנו כולל עיסוק בגאולת אדמות והתיישבות בפועל בארצנו הקדושה, ואף המושבות הראשונות הוקמו בידי יראי ה' וחושבי שמו. המהלך כולו יסודו בהררי קודש ומטרתו גאולת ישראל, ורק בהמשך הצטרפו אנשים עם מטרות נמוכות יותר.
אחד מאותם גדולים, שנטלו חלק בהתנעת המהלך היה רבי מאיר אויערבך בעל שו"ת אמרי בינה, ראב"ד ירושלים, שיום ההילולא שלו חל ב- ה' אייר. רבי מאיר היה מעורר עוד בחוץ לארץ את בני קהילתו על יישוב ארץ ישראל שהיא ראשית הגאולה.
ובסוף, התאווה ועלה לארצנו הקדושה, וכאן בארץ נשא בעול הציבור, והיה מיוזמי הקמת השכונות הראשונות בירושלים, עודד את שיבת היהודים לחקלאות ועבודת האדמה, ואף ניסה ליזום רכישת קרקעות והתיישבות באזור יריחו (הלבנון תרל"ו). הניסיון אמנם הוכשל לבסוף בידי השלטונות, אך מכוחו המשיכו והשתלשלו הניסיונות שהובילו לבסוף להקמת פתח תקווה, וההתיישבות היהודית הנרחבת בארץ.
ומספרים, שבעת שעלה לארץ היה קושי גדול לקהילה היהודית האשכנזית להתבסס בירושלים. סיבות רבות היו לקשיים וביניהם העובדה, שהיה קשה מאד לפתוח איטליז בשחיטה והכשר אשכנזי. כידוע, לאחר השחיטה, חלק מהבהמות מתבררות כטרפות, וכדי לכסות על חלק מההפסד הכספי, מוכרים את הבהמה בזול לגויים.
אולם, ערביי ירושלים, הסכימו לאכול רק בהמה שנשחטה על ידי אדם מזרע אברהם אבינו, למשל יהודים ספרדים, אך העולים מאצות אשכנז לא נתפסו בעיניהם כיהודים מזרע אברהם...
רבי מאיר אויערבך שכנע את החכם באשי לבוא עימו לראשי הקהילה המוסלמית בירושלים ולהעיד בפניהם, שגם האשכנזים יהודים הם...
ובכך סלל את הדרך להתבססות וגידול הקהילה היהודית בירושלים.
זו אנדקוטה קטנה המלמדת על הקשיים והמאמצים הגדולים שעשו גדולי ישראל למען שיבת עם ישראל לארצו, והכל מכוון גם לבניית קומות נוספות של קודש, כפי שהיד רבי מאיר בהקדמה לספרו – "וחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי" ...
ויהי רצון, שנלמד ממעשיהם של גדולים אלו, ונמשיך בתנופת עשייתם והתגדלותם לגאולת ציון וירושלים על אדני הקודש!
עוד בנושא עניינו של יום
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il