ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ובדברי מרן החפץ חיים מצאנו תוספת: "לא היו לו לבלעם אותן הסגולות הנעלות והמדות הטובות של נביאי ישראל. דברי הנבואה שלו, לא השפיעו עליו, הוא לא למד מהם כלום ולא התבונן בהם. ועל כן אין בכל הפרשה הפסקה אחת, לא פתוחה ולא סתומה, המבדילה בין ענין לענין, כי אותו רשע היה נסחף והולך בשטף דברי נבואתובלי בינה ובלי דעת, שלא כפי תיאור חז"ל על ההתגלות למשה "היו הפסקות משמשות ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה ופרשה" (רש"י, תחלת ויקרא), מי שאינו לומד מדבריו הוא - אינו ראוי לכתבם ואינו ראוי שיקראו על שמו.
(התשמ"ג)
"וירא בלק בן ציפור"
לפי דברי חז"ל בהבטחה ראשונה על ירושת הארץ הובטחועשר ארצות. שבע מהן קבלו בני ישראל ואילו שלש זכו בהן: עמון, מואב ועשו. לעתיד לבוא - גם שלש אלה יזכו בהם בני ישראל. הגויים שישראל עברו בקרבתם, חששו מהם לא רק גופנית, שמא יכבשו את ארצותיהם, אלא גם רוחנית, כפי שבטאו זאת חז"ל: למה נקרא שמו סיני - מיום שנתנה תורה ירדה שנאה לאומות העולם כלפי ישראל. הם הרגישו יפה יפה שאמונותיהם עשויות להתערער.
מואב, צאצאי לוט בן אחיו וחניכו של אברהם, גם הם בין מתנגדי ישראל היו. ואע"פ שמאז נפרד לוט מאברהם בדרכי שלום, לא היה ריב או עימות ביניהם, יתכן שגם זכרו לאברהם את החסד המיוחד שהציל אותם משבי כדרלעומר והשיב להם את כל רכושם. ארבעים שנות הליכת ישראל במדבר והתקרבותם אח"כ לגבול מואב, עוררו חששות בלבם, שמא יעלה הכובש גם עליהם.
"וירא בלק ... את כל אשר עשה ישראל לאמורי", כבש חלק ארץ שהיה שייך פעם למואב, ומיד האמורי לקח ישראל בעצם מה שהיה שייך למואב, נתן את דעתו להחזיר חלק ארץ זו לעצמו, אם לא ע"י מלחמה - ע"י קללתו של בלעם, כדרך שדורות הרבה לאחר מכן, רצו בני עמון לקבל את חלקם בימי יפתח.
(התשמ"ט)
"וירא בלק בן ציפור"
שנאת עולם לעם עולם אינה נובעת מן העובדה שאנו עם מפורז ומפורד בין הגויים, כפי שרצו להאמין ראשי הציונות=החילונית, ועם הקמת מדינה עצמאית תיעלם השנאה, המציאות מטפחת על פניהם והתורה גם מעידה אחרת.
בלק בן ציפור רואה את בני ישראל יוצאים ממצרים, ביד רמה ובקומה זקופה - באותה ראיה שראה אותם פרעה בהיותם בגלות במצרים - "כי עצום הוא ממנו". בהיותו בגולה הפחד הוא: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" אולי ינצל הזדמנות "ונלחם בנו", ובהיותו בן - חורין והולך לקראת עתידו: "לכה ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממנו - - - עתה ילחכו את כל סביבותינו" שניהם מרגישים את העצמה של העם הזה ושניהם מחפשים דרך להקהותה, אולי מתוך הרגשה תת הכרתית שזו עצמה לא טבעית.
אומות העולם אינן רוצות לראות אותנו לא בארצותיהם וגם לא כבן חורין בארצנו, חוששים הם מעצמתינו המוסרית=היחודית, מאותה צורה אשר בלעם הרשע ראה והלל: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" שאין עינו של האחד צרה בחברו והם מהווים חטיבה אחת בעולמו של הקב"ה, "גוי אחד בארץ" גוי מיוחד, גוי מלוכד, שהשקפת עולמו היא, מציאות אלוקית של אחד שאין יחיד כיחודו והוא מהווה ומחיה את הכל.
(התשנ"ו)
"וירא בלק בן ציפור"
שלשה היו באותה עצה על "הבן הילוד היאורה תשליכוהו": איוב, יתרו ובלעם, כך קיבלנו מחכמינו זכרונם לברכה. בלעם שיעץ - נהרג בחרב, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שהתנגד - זכו בניו לשבת בלשכת הגזית.
יתרו שהתנגד - לבו הטוב ועינו הטובה לא נתנו לו להסכים לגזירה רעה על כן זכה לראות ביציאת מצרים את ההשגחה האלקית המיוחדת על ישראל וזכה להבין גדולתו של הקב"ה "עתה ידעתי".
בלעם שיעץ - לבו היה רע ועינו היתה רעה על ישראל, והגם שהתפאר בעינו החדה: "מחזה שדי יראה נופל וגלוי עיניים", כשלון הצעתו הראשונה לא מנעה ממנו להכנס להרפתקה שניה עם ישראל ונענה ברצון רב לפנייתו של בלק "לכה ארה לי".
בלעם הכיר וידע יפה מה טוב ומה רע בעיני ה', ושמע יפה: "לא תאור את העם כי ברוך הוא". אבל כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, כדי לאזן את כוח הבחירה שניתנה לאדם, על כן מתעוררים בו כוחות טבעיים המונעים ממנו להתקרב לעולם רוחני יותר וטוב יותר. יתרו של ידע וכל חייו עברו עליו בחיפוש האמת, זכה והגיע ל"עתה ידעתי", בלעם ש"יודע דעת עליון" - עינו הרעה הביאתהו לידי כך שלא ידע גם דעת בהמתו.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
