"דבר אל אהרון ואמרת אליו"

כפילות הלשון "דבר" אל אהרון "ואמרת" אליו - מה הצורך יש בזה?
ברש"י מצאנו: למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה: שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות.
לכאורה יש כאן תשובה רק בנוגע לאהרון אבל לא ביחס לשבטו. אהרון זכה לחנוך את המשכן בהדלקת המנורה, ושלו גדול משלהם, בהדליקו נר תמיד שאינו פוסק, נר מערבי היה נשאר דולק בדרך נס וממנו היו מטיבים ומדליקים למחרת. אבל שבטו, במה זכה הוא? הנשיאים יום שהביאו קרבן היה כיום חג לכל השבט כולו, מה חלקו של שבט לוי בהדלקה של אהרון.
ונראה דאור המנורה, כל עיקרה לגילוי אורה הפנימי של תורה, "וכי לאורה הוא צריך", כל עוד אור המנורה דולק הוא המאיר עיני חכמים לחדש תורה שבע"פ. שבט לוי, אשר הוטל עליו "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל", הוא בעצם מהנהנים העיקריים מהדלקת המנורה. לפיכך: "דבר אל אהרון, על זכות שנפלה בידו. "ואמרת" - דברים בהרחבה על הזכות שזוכים הלויים על ידו.
(התשמ"ט)