ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
הפליגו חכמים בשכרו של מי שזוכה לענג את השבת (שבת קיח-קיט), ואמרו: "כל המענג את השבת נותנים לו כל משאלות לבו". עוד אמרו, שעל ידי עונג שבת זוכים לעשירות, כפי שזכה יוסף מוקיר שבת, שמצא אבן טובה בתוך דג שקנה לסעודת שבת. עוד אמרו: "כל המענג את השבת ניצול משעבוד מלכויות". עוד אמרו: "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורענויות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהינום, וממלחמת גוג ומגוג". עוד אמרו: "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלא מיצרים", שנאמר (ישעיהו נח, יג-יד): "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד... אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר". ונחלת יעקב אבינו היא נחלה בלא מיצרים.
מה הקושי לענג את השבת
ולכאורה יש לשאול, מדוע הפליגו כל כך חכמים בשכרו של מי שמענג את השבת, עד שנראה שרק יחידי סגולה זוכים לענג את השבת באמת? הרי כל יהודי מקיים שלוש סעודות בשבת ומענג בכך את השבת.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
261 - תפילה מכובדת באורך הנכון
262 - עונג שבת אמיתי
263 - עבודה בחול, תורה בשבת
טען עוד
אלא שעונג שבת אמיתי כולל בתוכו עונג רוחני וגשמי כאחד. ובאמת שום עונג גשמי אינו משמח באמת בלי שיהיה בו תוכן ערכי-רוחני, ומאידך, שום עונג רוחני אינו שלם עד שיבוא לידי ביטוי מוחשי גם על ידי הגוף. הקושי הגדול שאיתו אנו מתמודדים בעולם הזה הוא הניגוד החמור שבין הנשמה לגוף, ועניינה המיוחד של שבת הוא לעשות שלום בין הנשמה לגוף. מצוות השבת היא לעסוק בתורה מתוך נחת ועונג, ולקיים את הסעודות המשובחות מתוך כוונה של מצווה, וכל הזוכה לכך, זוכה לטעום בעולם הזה מעין עולם הבא. וזהו שאמר הקב"ה למשה: "מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיע אותם (ביצה טז, א). שעל ידי שבת קודש יכולים ישראל להשלים עצמם באיחוד של הנשמה והגוף לשם שמיים.
ומתוך כך מובן מה שאמרו חכמים שכל מי שזוכה לענג את השבת באמת זוכה להינצל מהקשיים שבעולם. כי הקשיים נובעים מהניגוד שבין הנשמה לגוף. והמענג את השבת גם זוכה לברכות גדולות - הברכות הנובעות מחיבור הנשמה לגוף. אלא שלשם כך צריך לקבל את השבת מתוך תשובה, ולהתגדל באמונה, ולהרבות בלימוד תורה לפחות שש שעות בשבת, ומתוך כך לקיים את הסעודות בשמחה של מצווה.
הכעס והקנאה מבטלים את העונג
אבל מי שמידותיו מקולקלות, או שאמונתו חלשה, אינו מצליח לענג את השבת כראוי. הנה למשל, הנוטה לרגזנות ועצבנות מוצא תמיד סיבות לכעוס, וכשהוא כועס כבר לא יוכל לענג את השבת בסעודות, ולא יוכל ללמוד תורה בנחת, וכך הוא הורס לעצמו את כל שבתותיו.
וישנם בעלי קנאה, שכמה שייתן להם ה' יתברך ממון ומאכלים טובים - כל זמן שלחבריהם יש יותר, אינם יכולים לשמוח. הם לועסים את מאכלי השבת ומחשבתם טרודה במה שיש לחבריהם, ובוודאי אינם יכולים לפנות את ליבם ללימוד התורה.
ומי שזוכה להבין את תוכנה המהותי של השבת, יכול לתקן את מידותיו הרעות. ולכך נועדה השבת, כדי שבכל שבוע נקדיש יום שבו נזכור את יסודות האמונה, שה' ברא את העולם ומשגיח עליו, וכל מה שהוא עושה הכול לטובה, ולכן אין סיבה להתרגז ולקנא, אלא רק לשמוח ולהתענג בטוב ה'.
התאווה - הפרת האיזון שבין האכילה והלימוד
אחת הבעיות השכיחות בשבת היא האכילה היתירה. אמנם מצווה לענג את השבת באכילה ובשתייה, אבל אין הכוונה שימלא אדם את בטנו עד להתפקע. ואם יעשה כך יהיה אח"כ עייף ועצבני, ולא יוכל ללמוד תורה כראוי, ואף לא יוכל להתייחס לבני משפחתו בנחת ובשמחה כראוי.
אכילה יתירה היא מכבידה ומעייפת. הגוף מתקשה לעכל כמות גדולה יותר ממה שהוא צריך. כאשר מאביסים את הקיבה בכמויות מופרזות של אוכל, במקום שהאדם יקבל מהאוכל כוח, חיוניות ושמחה, הגוף נדרש להפנות משאבים רבים כדי לעכל את המאכלים המיותרים, להופכם לשומן ולפנות את הפסולת מהגוף, ולא נותר בו כוח לדברים נוספים.
לכן אנשים רבים מתקשים ללמוד תורה בשבת, וכשכבר מחליטים ללמוד, העייפות גוברת עליהם ואינם מצליחים להבין דבר, והם מתייאשים מעצמם ומהלימוד. במצב הזה, לכל היותר יש להם כוח לשבת על הכורסה ולשוחח מעט עם בני המשפחה ואורחים. במקרה הגרוע יותר הם מתרגזים ומנסים להשקיט את חוסר השקט שבקרבם בקריאת עיתונים. ורק תלונה אחת נותרה להם על השבת - שהיא גורמת להם לעלות במשקל.
דברי השל"ה
וכן כתב השל"ה (מסכת שבת נר מצווה לז) שהדרך העיקרית לענג את השבת היא "לא כאותם הממלאים בטנם כסוס וכפרד אין הבין, לילך אחר הערב (הטעים)... ואח"כ מרוב מאכלם נופל תרדימה עליהם ומבלים מוחם. אלו אין נקראים מענגים את השבת, אלא הם מענגים את עצמם (בטנם) בשבת. ועל כן יכלכל דבריו במשפט, והחכם עיניו בראשו, כשיושב לאכול בבוקר, אע"ג שיאכל וישתה כראוי, אין הכוונה למלאות בטנו, כי לא מנוחה ועונג ייקרא לזאת אלא איבוד המאכל והגוף, גם הפסד לנפש - שלא יוכל לעמוד על עומדו מרוב שביעתו כדי לעסוק בתורה ובמצוות כאשר ביארנו. אבל העניין הוא שיאכל וישתה בשמחה ובטוב לבב מאכל טוב ויפה, מוטעם ומתוקן, קל העיכול, מעט הכמות ורב האיכות, ובלבד שלא ימלא את כרסו, וישתה שתים שלוש כוסות של יין לשמח את ליבו, הכול לפי מה שהוא אדם. ויקום מתוך שמחת אכילתו לקבוע לימודו, או יישן מעט לנוח ראשו ואיבריו, ואח"כ ישב ללמוד, ישא ויתן בעומקה של הלכה כפי השגתו והבנת שכלו..."
כמה שעות צריך אדם ללמוד תורה בשבת
משמע מדברי הגמרא והראשונים שצריך אדם להרבות בלימוד תורה בשבת, כשש שעות לפחות. והלימוד צריך להיות מתוך נחת ועונג, בענייני הלכה ואגדה, בספרים החביבים על כל אדם.
לעורר את בני הנוער ללמוד בשבת
במיוחד צריכים לעורר את בני הנוער למצוות לימוד התורה בשבת, שילמדו לפחות שש שעות תורה בכל שבת. ושלא יהיו כאותם שטועים ומסתובבים בשבת ברחובות עם חבריהם, ומבטלים את השעות הקדושות של השבת לבטלה. וכתבו המקובלים, כי ההשפעה היוצאת מלימוד התורה בשבת גדולה פי אלף מן הנעשה מלימוד התורה של ימי החול ('בן איש חי' ש"ש בהקדמה לפרשת שמות).
שאלה מעני שפוטר
שאלה: כבר שנים שאני מתקשה מאוד בפרנסת משפחתי. יש לנו ברוך ה' ילדים לפרנס, ואמנם גם אשתי משתדלת לעבוד, אבל לא תמיד היא מוצאת עבודה. לפני חודשיים גם אני פוטרתי מעבודה שהרווחתי בה כארבעת שקלים בחודש (כך שאין לי חסכונות), ואנו חיים בדוחק רב. מה עליי לעשות כדי לצאת מהמצוקה? ובכלל אני חושב לעצמי בזמן האחרון, מה הטעם בחיי השפלה כאלה? ואיזו דמות של אבא יש לילדים שלי?
תשובה: כמובן שעליך להמשיך להשתדל ולמצוא עבודה כדי לפרנס את משפחתך. ואסור לך לבחול בשום עבודה, מפני שכל עבודה מכבדת את בעליה. אולם עליך לדעת שאף כי הפרנסה חשובה, יש דברים חשובים ממנה. ברוך ה' בזמנינו, בזכות הקצבאות, גם העני ביותר אינו רעב ללחם ואינו חסר בגדים. וכל זמן שאתה ואשתך מתחזקים בתורה ובאמונה, משמחים זה את זה באהבה ומגדלים את ילדיכם לתורה ולמצוות, אתם יכולים להיות מאושרים. והעיקר שלא תיתן למצב הכלכלי להשפיל את מידותיך. למרות מצבך האישי תנצל את זמנך כראוי, תקבע עיתים לתורה. תחשוב על טובת הכלל, תחפש תחומים בהם אתה יכול להתנדב. אולי בסידור בית הכנסת, אולי בשיפור פני הסביבה, אולי בעזרה לאנשים שנמצאים במצוקה קשה יותר, כמו חולים או קשישים גלמודים. וזהו הכבוד האמיתי, שהאדם הוא טוב והגון גם כשמצבו קשה. וכשילדיך יראו שכך אתה נוהג, הם יגדלו לתפארת, ויהיו אנשים טובים ומוסריים, אוהבי תורה וחרוצים, ובזכות זה תזכו לכל הברכות שבתורה.
והנה לכם דברים נפלאים מתנא דבי אליהו (פרק יח): "אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, עני - במה ייקרא שמו לפניך? בשלמא העשיר ייקרא שמו לפניך על שם עושרו, על שם כסף וזהב, אבנים טובות ומרגליות, ועל שם כלי חמדה שבעולם. אבל העני - במה ייקרא שמו לפניך?! אלא ייקרא על שם בנו! הא כיצד? אם עומד בנו בבית הכנסת ובבית המדרש וקורא בתורה, ואומרים הבריות: בן מי זה? ואומר: בן איש פלוני עני הוא, ונמצאו הרבים מברכים שמו הגדול על ידו. וכן אם עומד בנו ושואל הלכות בבית המדרש. הא למדת שאין הקב"ה נותן בנים בעלי תורה אלא לעניים, שנאמר (משלי כב, כב-כג) "אל תגזול דל כי דל הוא, ואל תדכא עני בשער, כי ה' יריב ריבם, וקבע את קובעיהם נפש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
