שכשהקב"ה נתן את התורה למשה רבנו, בא השטן וקיטרג ואמר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תּוֹרָה הֵיכָן הִיא? אָמַר לֵיהּ: נְתַתִּיהָ לָאָרֶץ. הָלַךְ אֵצֶל אֶרֶץ, אָמַר לָהּ: תּוֹרָה הֵיכָן הִיא? אָמְרָה לֵיהּ: (איוב כּה) "אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ" וְגוֹ'. הָלַךְ אֵצֶל יָם, וְאָמַר לֵיהּ: "אֵין עִמָּדִי". הָלַךְ אֵצֶל תְּהוֹם, וְאָמַר לֵיהּ: אֵין בִּי, וכו' חָזַר וְאָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חִפַּשְׂתִּיהָּ בְּכֹל הָאָרֶץ, וְלֹא מְצָאתִיהָ. אָמַר לֵיהּ: לֵךְ אֵצֶל בֵּן עַמְרָם. הָלַךְ אֵצֵל מֹשֶׁה, וְאָמַר לֵיהּ: תּוֹרָה שֶׁנָתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵיכָן הִיא? אָמַר לֵיהּ: וְכִי מָה אֲנִי, שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה? אני בסך הכל שליח לתת תורה לישראל, ואינה תורה שלי. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: בַּדָּאי אַתָּה? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חֶמְדָה גְּנוּזָה יֵשׁ לְךָ, שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ בְּכָל יוֹם, אֲנִי אַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמִי? אָמַר לֵיהּ: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, הוֹאִיל וְמִיעַטְתָּ עַצְמְךָ, תִּקָּרֵא עַל שִׁמְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר, (מלאכי ג) "זִכְרוֹ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" וְגוֹ'".

"אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אֲפִלּוּ הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ, שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בְּשַּׁעַר אֶחָד - נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה, וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר, (במדבר כא) "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה", אַל תִּקְרִי "בְּסוּפָה", אֶלָּא "בְּסוֹפָהּ".

"אָמַר רַב אַבָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָמַּקְשִׁיבִים זֶה לָזֶה בַהֲלָכָה - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵע לְקוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר, (שה"ש ח) "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ - הַשְׁמִיעִינִי", וְאִם אֵין עוֹשִׂין כֵּן - גּוֹרְמִין לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִשְׂרָאֵל".

"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ". "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִינָה לְהָבִין. לְהַשְׂכִּיל. לִשְׁמוֹעַ. לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ".וכו'.

"אשכחיה רבה בר שילא לאליהו א"ל מאי קא עביד הקב"ה? א"ל: קאמר שמעתא מפומייהו דכולהו רבנן, ומפומיה דר"מ לא קאמר. א"ל: אמאי? משום דקא גמר שמעתא מפומיה דאחר (מאלישע בן אבויה שנקרא אחר) א"ל: אמאי ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק. אמר ליה: השתא קאמר: מאיר בני אומר!".
תרגום: שאל רבה שילא את אליהו הנביא מה עושה הקב"ה בשמים? ענה לו: הוא אומר את כל החידושים שאומרים החכמים כאן בארץ. אך משמו של רבי מאיר אינו אומר, כיון שלמד אצל אלישע אחר. אמר לו רבא בר שילא לאליהו למה לא אומר משם רבי מאיר? הרי רבי מאיר לא למד כלום מטעותו של אלישע בר אבויה. רבי מאיר רימון מצא. תוכו אכל וקליפתו זרק. אמר לו אליהו הנביא: כעת הקב"ה אומר דברי תורה משם רבי מאיר. "מֵאִיר בְּנֵי כָּךְ הוּא אוֹמֵר: בִּזְמָן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר - שְׁכִינָה מָה לָשׁוֹן אוֹמֶרֶת? "קָלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קָלַּנִי מִזְרוֹעִי". אִם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְטַעֵר עַל דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים, קַל וַחֹמֶר עַל דָּמָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ". מה פשר הענין?
מבאר בעל הבן איש חי: שהקב"ה יודע שרבי מאיר רימון מצא. תוכו אכל וקליפתו זרק. אך כיון שלא פסקו זאת בארץ - לא אמר הקב"ה משמו. אבל כשפסקו פה בארץ את ההלכה לטובתו של רבי מאיר - אמר הקב"ה: אני מקיים את הפסק הזה שפסקו בארץ. כי לא בשמים היא.

יראה את בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו
לא רק הקב"ה שומע את לימוד האדם. הגמרא בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת דף ו/ב) אומרת. "גידול אמר כל האומר שמועה מפי אומרה. יהא רואה בעל השמועה כאלו הוא עומד כנגדו. ומה טעמא? "אך בצלם יתהלך איש". פירוש מי שלומד ואומר דבר בשם רבי שמעון. יראה את רבי שמעון בר יוחאי כאילו עומד מול עיניו. אם הוא אומר דבר משם רבי מאיר - יראה את רבי מאיר. אומר משהו בשם רבי חייא ובניו צריך לראות את רבי חייא ובניו עומדים מול עיניו.
כשאדם רואה את את צלמם ורוחם של הרבנים הללו הוא נזהר לא להטות את הדברים. הוא נזהר לומר דברים על אמיתותם, שלא יגידו לו: "למה אתה מעקם את הכתובים? לא כך אמרנו!".

תורה - אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ
האמת היא שהתורה קיימת לפני בריאת העולם. אלוקים לא צריך לחכות לתורתו של רבי מאיר בשביל לדעת את ההלכה. אבל התורה הזאת היא ביטוי לאהבה של אלוקים אלינו, לדברי התורה שלנו. המדרש אומר (מדרש רבא הראשון בתורה, בראשית א א) "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותה מדעת עצמו, אלא מדעת אומן. והאומן אינו בונה אותה מדעת עצמו אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו לדעת: היאך הוא עושה חדרים? היאך הוא עושה פשפשין?. כך היה הקב"ה "מביט בתורה ובורא את העולם".
למה בנין העולם דומה? למהנדס שרוצה לבנות בנין גדול ומכין על גבי מפה שרטוטים של מבנה הבניין. הוא מסמן היכן הדלת, היכן החלונות וכו'. אח"כ הקבלן לוקח את התוכניות ומתחיל לבנות לפי השרטוט. אם בשרטוט המהנדס יסטה מילמטר אחד, בעת הבניה זה יכול להיות סטייה של כמה מטרים והבניין עלול לקרוס וליפול. כך בלימוד תורה. אם אדם יעשה דבר קטן בניגוד לתורה, או להלכה, הרי שהוא הורס את העולם.