ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
התורה כדרכה, מחברת בין שתי פרשיות באמצעות שימוש בביטויים שווים. בפרשת הבריאה אנו מוצאים את ההכרזה: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב) ובפרשתנו, בתוך הפסוקים העוסקים במן "ויִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי" (שמות טז, ל).
בשבת שאנו מציינים אותה כ'זכר למעשה בראשית', קבעו חכמים וכך נפסק הלכה למעשה, צריך לבצוע על הפת תוך לקיחת לחם משנה (עיינו שו"ע אורח חיים סימן קסז סעיף טו, סימן רעד סעיף ג, סימן רפט סעיף א). ביטוי זה לקוח גם הוא מפרשתנו "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם טז, כב) וכך הופכת השבת גם ל'זכר ליציאת מצרים' (ולכן גם בחגים צריך 'לחם משנה'). ננסה להסביר מדוע פרשת המן היא כל כך חשובה ומשמעותית לדורות.
הקשר הראשוני בין פרשת השבת, נבואת משה ופרשת המן נוצר כאשר משה רבינו נתן לעם ישראל את השבת כבר במצרים, וכך מפורש במדרש: "ד"א 'וירא בסבלותם' ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת, ואלו עבדיך אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע הם מתים, אמר לו לך ועשה להן כמו שתאמר, הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח" (שמות רבה (וילנא) פרשה א סימן כח). גם אחרי הסכמת פרעה עלתה על הפרק השאלה: כיצד ידע משה איזה יום הוא היום השביעי מאז יציאת מצרים? והתשובה היא שהקב"ה נתן לו מידע זה באמצעות נבואתו. ועדיין היה על הכל סימן שאלה! רק אחרי שהמן הפסיק לרדת ביום השביעי, התברר ש'משה אמת ותורתו אמת'. לכן נתקנה הלשון בתפילת השבת: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". מרגע זה גם התברר כי השבת היא זכר למעשה בראשית וגם זכר ליציאת מצרים.
עיקרון נוסף קשור בטבורו לירידת המן במשך ששה ימים, ביום השישי כלֶחֶם מִשְׁנֶה ובשבת לא ירד מן. כ'זכר למעשה בראשית', השבת מלמדת אותנו שאף על פי שיש ששה ימי מעשה, בהם האדם עובד לפרנסתו (ערך חשוב שיש להדגיש), השביתה בשבת באה ללמדנו כי ששת ימי המעשה מכינים ליום השבת, שמוקדש לרוחניות וכי הוא היום העיקרי בשבוע. לכן, גם במדבר, שבו לא היה צורך בעיסוק בפרנסה כדי להתקיים, היה צורך בשבת שנקבעה לדורות, כדי שכל יהודי ישים בחייו דגש על ההתעלות הרוחנית (שהיא הזכות) ולא רק על סיפוק צרכיו הגשמיים (שהוא ההכרח). כך גם השבת כ'זכר ליציאת מצרים', מלמדת אותנו כי מטרת השחרור מעולו של פרעה ומהעבודה הקשה לא הייתה לדאוג לרווחה סוציאלית (שגם היא חשובה), אלא להבטיח את המטרה העיקרית - עבודת השם, ואין לך בן חורין אלא מי שעובד את הקב"ה.
הפרשיה מסתיימת בהכרזה כפולה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן" (שם טז, לה). בארץ ישראל אין מן. בארץ ישראל גם העבודה בשדה (והיום העבודה בשדה מקבלת משמעות הרבה יותר רחבה) להוצאת פירותיה הקדושים (חת"ס) היא חלק בלתי נפרד מעבודת השם. כך גם היציאה למלחמת מצווה מיד צר הבא על עם ישראל, היא חלק בלתי נפרד מעבודת הבורא.
השבת היא התזכורת לכך שהיא יסוד ושורש האמונה במשה נותן התורה, ובמשימות הרוחניות שכתובות בה.
השבת היא זכר לבריאת העולם שנברא כדי להתכונן לשבת.
השבת היא זכר ליציאת מצרים שמלמדת אותנו שהחומר הוא זה שצריך לשמש להכנה לרוח.
בארץ ישראל גם החומר הוא קודש.
פרשת המן מחברת את כל הערכים הללו וקושרת את ירידתו למצוות השבת,
לפרשת הבריאה וליציאת מצרים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
