ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ביום תשעה באב עם ישראל אבל על חורבן בית המקדש. ככל שאנו מתאבלים וממאנים ל"הסתדר" בלי בית המקדש, כך גובר הרצון לגאולה, וגלגלי הישועה מקבלים כוח לנוע קדימה. חכמים אומרים: כל העושה מלאכה בתשעה באב ואינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה, שנאמר"שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה" . מכאן אמרו: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים - אינו רואה בשמחתה (תענית ל, ב) מברייתא זו אנו למדים את החובה העצומה להתרכז באבלות על המקדש, מתוך התפיסה המוזכרת שעוצמת ההזדהות האישית עם אי - האפשרות של חיים יהודיים ללא בית המקדש - היא הנותנת את הכוח לנוע אל הגאולה.
נושאי הקודש והמקדש
לא כל אחד מסוגל לחוש באותה מידה את האבלות. יהודים העוסקים כל השנה בחיי החולין מאין תבוא להם פתאום בימי 'בין המצרים' תחושת חסרון בית מקדש? צריכים לשם כך השקעה מיוחדת בלימוד על עניינו של בית המקדש, ענייני העבודה והקרבת הקרבנות, והדבר אינו פשוט אחרי אלפיים שנות גלות. מצינו בדברי חז"ל הבחנה בעניין האבלות בין יהודים מן השורה ובין תלמידי חכמים. תלמיד חכם, העסוק כל יום במלאכת הקודש, בתורה ובתפילה, עליו מוטלת החובה להבין ולהרגיש את הצורך הקריטי בבית המקדש. לכן אמרו חז"ל: תנן התם: מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב - עושין, כל מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין, ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים (שם). אמנם, מעירים חז"ל, כי בדבר זה ראוי לכל אדם להתאמץ ולהשוות עצמו לתלמיד חכם, ובלבד שתתרבה האבלות על החורבן: רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה כל אדם עצמו כתלמיד חכם. תניא נמי הכי, רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה אדם עצמו כתלמיד חכם, כדי שיתענה (שם).
גם בקרב תלמידי החכמים שבכל דור, מצינו מדרגות; גדולי הדור תמיד היו קשורים בכל ליבם לשאיפה לבניין המקדש, והיו בוכים מרה כל אימת שנזכרו בחסרונו, תלמידי חכמים אחרים בכו פחות, וכיו"ב.
דרך משל בעניין אמירת "תיקון חצות" בכל לילה: כמה אנשים אנו מכירים הקמים בכל לילה ומתיישבים על הקרקע ואומרים את ה"תיקון"? גם בקרב תלמידי החכמים - האם כולם אומרים את ה"תיקון" כסדרו? הרי רק אותם קדושי עליון וזכי הנשמה, אשר חשים את הכיסופים להחזרת השכינה הקדושה לציון, הם אשר לקחו על עצמם את ההשתתפות בצער השכינה, והם שלוחי הציבור כולו להתעסק ב"צבירת" הכסופים לבניין המקדש, ולאי הסכמה עם טומאת הגלות. אותם הגדולים נמצא גם בהיותם קשורים מאוד לארץ ישראל, וישנם מאלו שאף הגשימו את אהבתם לציון ועלו אליה. כאלו היו רבי יהודה הלוי, הרמב"ן, האר"י, המהר"ל מפראג, רבי יהודה החסיד, תלמידי הבעל-שם-טוב ותלמידי הגאון מוילנה ועוד רבים. בכל דור ניצב קדוש, והוא הנושא את לפיד הגאולה ומבעיר אותו בקרב לבבות בני הדור.
הרב קוק - וקודש הקודשים
מרן הראי"ה קוק זצ"ל נמנה בדורות האחרונים בין נושאי לפיד זה, לא רק לדורו כי אם לדורות. את עבודתו הקשה לשכנוע העם לעלות לארץ ישראל אין צורך להזכיר כאן - היא מן המפורסמות. כמיהתו לעבודת המקדש הייתה נוראה מאוד. עוד בילדותו היה עורך תיקון חצות בבכיות. כשבגר ראה בו מרן ה"חפץ חיים" מתאים להיות בסגל חבורת בני עלייה שתלמד "סדר קודשים" וענייני הקרבנות כדי לזרז את הגאולה. תמיד היה גאה בהיותו כהן, ואפילו שם משפחתו "קוק" זכה לפירוש: "קודש קדשים".
על קישורו הנורא לבניין המקדש נראה בסיפור על מחלתו האחרונה:
כחודשיים לפני הסתלקותו הכירו הרופאים כי מצבו נואש. הם יעצו להעבירו לבית מרפא שבקריית משה, כדי שלא ימשיכו להטרידו בשאלות ובקשות. לפני צאתו מביתו עבר בכל החדרים, נכנס להיכל הישיבה, וניכר היה כי ליבו מנבא לו שלא ישוב עוד אל ביתו וישיבתו. השהייה בבית המרפא עודדה את רוחו. הוא המשיך במנהגו לחזור על כל התנ"ך והמשניות בכל חודש. בכ"ד בתמוז קבעו גדולי הרבנים והאדמו"רים עצרות תפילה לשלומו, באמירת 'אבינו מלכנו' ותקיעת שופר ותהילים, ובכל רחבי העולם היהודי נענו לקריאתם. ואף הרב ביקש להודיע לאוהביו כי תודה לא-ל הוטב מצבו מעט. אולם בצום תשעה באב שכח רבנו את חוליו, והתאבל על החורבן בבכי תמרורים, ואז הורע מצב בריאותו...
אי אפשר לזוז בלא שאיפה למקדש
בכל כתבי הרב מוצאים אנו את הכמיהה לקודש, הרב מבאר בדבריו כי אי אפשר לשאוף להיות אדם קדוש ללא בית המקדש. כל היכולת לצאת ממצב של השתקעות בחיי ההווה - לא יכול להתבצע. רק כאשר מתרכזים במחשבה ובדמיון ברעיון האוטופי של עבודת בית המקדש - מצליחים להתרומם ולהתקדש. וכך כותב הרב:
בחוץ לארץ אין מתגלה כי אם הערך של המעשה, ובארץ ישראל הערך של הדיבור, ובבית המקדש הערך של המחשבה. מפני קדושת בית המקדש המתנוצצת בארץ ישראל, כדברי התוספות בפרק קדשי קדשים שעיקר קדושת ארץ ישראל היא מפני קדושת בית המקדש, מתגלה קדושת המחשבה בכל ארץ ישראל, וגם בזמן הזה יש קצת רושם ממנה, כי קדושתן אף כשהן שוממין. ובחוץ לארץ מתגלות התנוצצויות קטנות של אלו הערכים הנעלמים, כמאן דחזי בתר כותלא, מפני הצפיה הגדולה לתשועת ד', לבנין הארץ, ולשיבת ישראל לארץ ישראל, ולבנין בית המקדש, הקשורה בלבן של ישראל. וכל מי שמצפה יותר לישועה, ערכי הדיבור והמחשבה מתגלים לו ביותר, ומעטרים את ערכי המעשה שלו. על כן נסמכו שאלות פלפלת בחכמה וציפית לישועה זו לזו (שמונה קבצים, קובץ ו,ריא).
יהי רצון שנזכה להידבק בתלמידי חכמים שכמותו ובזכות זה גם בכמיהה הבלתי מתפשרת ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
